אחת המלחמות הגדולות ביותר של אנשים עובדים בעידן הנוכחי היא לשמור על האיזון בין החיים לבין העבודה. לרוב לא קיים חשש שהחיים הפרטיים ינגסו בחיים המקצועיים, אלא הקושי הוא להציב את הגבולות הנכונים בעבודה. אולם יש דרכים נוספות לחשוב על משוואה זו. אם נתבונן על עצמנו כעל פרטים במשפחת האדם בזווית רחבה יותר, נראה שהקושי להפריד בין תחומי התפקוד שלנו הוא טבעי, ואולי צריך להניח בצד את הניסיונות הכושלים להיאבק בו.
'איזון בין חיים לבין עבודה' פשוט אינו קיים, טוענים ב-The School Of Life. "המוחות שלנו לא עוצבו ולא התפתחו להיות יעילים עד המקסימום במשימה אחת ויחידה", נכתב. "המחיר שאנו משלמים על היותנו כלליים הוא שאנו טובים פחות בכל אחת מהפעילויות הרבות שאנו מבצעים בהשוואה למישהו שמבצע מטלה אחת בלבד לאורך כל חייו".
לא נולדנו להתמקד
עלינו להכיר בכך שהביצועים הפחות מוצלחים שלנו הם תוצר של הבחירה המודעת שלנו ללכת בדרך של התרחבות וגיוון על פני התמקדות מוחלטת בתחום אחד מוגדר וצר. זוהי אמנם החלטה חכמה ונכונה, אולם נוצרה נורמה חברתית אבסורדית לפיה ניתן יהיה לבצע דברים רבים היטב בו זמנית – קריירה מושלמת לצד חיי בית מושלמים. כמובן שמדובר ברעיון שאינו מתקבל על הדעת. ביצוע מטלות רבות כל כך ללא שגיאות אינו אפשרי כאשר בוחרים במגוון בלתי מושלם ולא במיקוד ללא רבב.
לדברי אליסון סטאד מ-99U, במקום להיכנס לחרדות בשל הכמיהה לאיזון המיתולוגי בין חיי העבודה לבין החיים האישיים, שעבור אנשים יצירתיים רבים ויזמים מדובר ממילא באותו הדבר – התמקדו בלהיות הגרסה האפקטיבית ביותר של עצמכם בכל התחומים באמצעות שימוש בכוחות והשקעה בעצמכם. התנערו מהגרסה נטולת הפגמים, המאורגנת והפרודוקטיבית ביותר של עצמכם.
נסו ליהנות מהעובדה שאתם זוכים להיות דברים רבים כל כך עבור אנשים רבים כל כך ולכיוונם של קצוות רבים כל כך. איזון בין חיים לעבודה הוא יעד בלתי אפשרי, מכיוון שקיימת חשיבות עצומה לדברים רבים כל כך בחיים שלכם, מה שבהכרח מפר את האיזון.
