במאמרנו הקודם הסברנו בקצרה את משמעות המונח "ממשל תאגידי" כמכיל את מכלול הנורמות, העקרונות והכללים, האובליגטוריים והוולונטאריים, החלים על התאגיד ומגדירים כיצד מן הראוי שיתנהל. כמו כן, סקרנו את הגורמים לכך שהוא הפך להיות מושג שגור בפי הרגולטורים ואמור להיות שגור בפיהם של האורגנים בחברות.
אולם, חשוב לציין שהממשל התאגידי הוא רק רכיב אחד בתוך הגישה הניהולית האסטרטגית אשר רצוי וראוי שארגון יאמץ והיא "גישת האחריות התאגידית". אם אתם שואלים את עצמכם מה זו בדיוק "אחריות תאגידית", אל תתביישו. מחקרים מראים כי על אף שמספר החברות המאמצות את תפיסת האחריות התאגידית הולך וגדל, עדיין קיימות לא מעט חברות ישראליות שטרם נתנו דעתן על השלכותיה של גישה זו.
הרעיון העומד מאחורי גישת האחריות התאגידית הוא שניתן לעשות עסקים טובים ולהרוויח כסף ביושרה, תוך דאגה לעובדים, לספקים, לבעלי המניות, ללקוחות ולחברה בה התאגיד פועל. התאגיד אינו יכול להסתפק עוד בעמידה בציפיותיהם של בעלי מניותיו (Stockholders) בלבד, אלא עליו להביא בחשבון את ציפיותיהם המשולבות של כלל מחזיקי העניין בו (Stakeholders).
המשמעות היא שעל חברה שנוקטת בגישת האחריות התאגידית, לבחון האם היא מקפידה על זכויות העובדים ועל חוקי העבודה ומקנה לעובדיה סביבת עבודה נעימה? האם היא רואה גם את טובת לקוחותיה לנגד עיניה? כיצד היא מתנהלת עם הספקים שלה והאם היא מתקשרת עם ספקים המקפידים על סחר וייצור הוגנים? האם התנהלותה פוגעת באיכות הסביבה? האם החברה תורמת לקהילה? ועוד. על החברה להשקיע משאבים ביצירת ערך לאותם מחזיקי עניין, על מנת שאלה ימשיכו לתמוך בה ולקדם את עסקיה.
על מנת ליישם את גישת האחריות התאגידית בחברה, על הנהלת החברה לקבוע מדיניות, דרכי ניהול ובקרות. כמו כן על ההנהלה לתת דעתה למספר מונחים שהתחברו לתחום האחריות התאגידית וביניהם: "אתיקה בעסקים", "סחר הוגן", "שקיפות", "הגנה על איכות הסביבה", "סביבת עבודה וזכויות עובדים", "קידום הקהילה" וכמובן נושא הממשל התאגידי שתפס לו מקום של כבוד בתוך אסטרטגיה זו, ואשר הינו מכיל ומוכל בתוך הכללים לניהול ארגוני אפקטיבי.
בקליפת האגוז, נתייחס לכמה מהמונחים שהזכרנו
האתיקה העסקית, אשר תמצא ביטוי בתאגיד באמצעות ניסוח קוד אתי והטמעתו בארגון, נועדה להגדיר את ההתנהגות הראויה שמצופה מהעובדים בתאגיד ואת הערכים אליהם מכוון התאגיד. כך למשל, אנו עשויים למצוא בקוד אתי של תאגיד התייחסות לסביבת העבודה שהתאגיד מתחייב לספק לעובדיו, לאיכות המוצרים שהתאגיד שואף לספק ללקוחותיו, למוסר התשלומים לספקיו של התאגיד ולערכי התאגיד בהתנהלותו בקהילה.
עקרון הסחר ההוגן משמעותו התחייבות התאגיד להימנע מייצור מוצרים או משיווק מוצרים שייצורם כרוך בניצול עובדים, העסקת קטינים וכיוצ"ב. כך לדוגמא, חברת נייקי, אשר סבלה מפגיעה כלכלית ותדמיתית עקב העסקת ילדים בשרשרת האספקה שלה, נטלה אחריות חברתית ומפעילה סנקציות על מעסיקים בשרשרת האספקה שלה אשר מעסיקים עובדים קטינים.
עקרון השקיפות הינו אחד מיסודותיה של האחריות התאגידית ומטרתו חשיפת מירב המידע בפני מחזיקי העניין ושיתופם של מחזיקי העניין (Stakeholders engagement), בהחלטות לגבי פעילותה השוטפת של החברה.
בנוסף, מצופה מחברות אחראיות כי יבחנו עצמן לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור הסביבתי וידווחו למחזיקי העניין שהזכרנו קודם, על אופן הטיפול בהגנה על איכות הסביבה.
עקרון קידום הקהילה משמעותו הפיכת הארגונים החברתיים לשותפים לפעילותו של התאגיד. למשל, הובלת מיזם שיפנה לקהל הקשישים, עולים חדשים, נוער בסיכון וכיוצ"ב.
הצגנו מושגים מרכזיים בתחום האחריות התאגידית. עולם האחריות התאגידית משיק לכל תחומי הפעילות של כל חברה: יחסי העבודה, יחס ללקוחות, עבודה עם ספקים, שמירה על איכות הסביבה ותרומה לקהילה.
חשוב להבין שכדי שתאגיד יצליח באמת להפוך לתאגיד אחראי חברתית, על התאגיד לרתום את עובדיו למהלך תוך יצירת שינוי תודעתי, הן באמצעות שיתופם של העובדים בתהליכים השונים והן באמצעות בניית מערך הדרכות מתאימות.
במאמר הבא בסדרת המאמרים, נמשיך להתמקד בנושא הממשל התאגידי, נסקור את הרבדים השונים מהם מורכב הממשל התאגידי ונרחיב לגבי המשמעויות של כל רובד.
