בהסתמך על מחקרים אחרונים בתחום העובדים של היום מעדיפים ארגון שהוא שחקן נשמה. ארגון שמיישם גישה של העצמה וערכים מוספים פנימה והחוצה.
זהר דרור, מנהלת תחום אחריות חברתית בקבוצת דרך ארץ ובעבר מנהלת שיווק בעיתון גלובס, תרצה בכנס רווחה ארגונית שייערך השבוע. בהרצאה תתמקד זהר בקשר ההדוק בין אחריות חברתית לרווחה, לשימור עובדים ולשורה התחתונה. כמו כן יוצגו במסגרת הרצאתה – רווחה ואחריות חברתית – מיזמים, תוצרים ודילמות ארגוניות להשגת המטרה.
למידע נוסף על כנס רווחה ארגונית ושימור עובדים – לחץ כאן!
ספרי קצת על הניסיון המקצועי והתעסוקתי שלך?
מזה 7 שנים אני נמצאת בחברת דרך ארץ, במהלכם התעסקתי בנושא אחריות חברתית, התנדבות בקהילה, כל הנושאים של איכות סביבה. למעשה, התחלתי בתור מנהלת שיווק ומשם התגלגלתי לתפקיד הזה.
'מנהלת תחום אחריות חברתית' זהו תפקיד חדש?
כן. זה תפקיד שנתפר עבורי לפני שבע שנים. אני למעשה פתחתי את הדרך, זהו תחום חדש שלא היה קיים לפני כן, ובכלל במשק. מדובר בתהליך המתחזק בארגונים רבים.
במה כרוך התפקיד 'מנהלת תחום אחריות חברתית'?
התפקיד 'מנהלת תחום אחריות חברתית' צמח במקביל לצמיחה של דרך ארץ, המפעילה של כביש 6. הצורך נבע מהעובדים שביקשו להתנדב בקהילה, מה שהתקבל בברכה ע"י ההנהלה, אך תוך דרישה לבחון כיצד ההתנדבות מתחברת לDNA של החברה, לערכים של החברה ולמוצר.
המטרה הייתה לחבר את ההתנדבות לערכי החברה ולייצר ערך מוסף באמצעות המוצר. חיפשנו הרבה זמן במה אנחנו טובים, מה מיוחד אצלנו ואיכן אנו יכולים לתרום שכן אנו חברה קטנה יחסית אך בעלת מספר יחידות משנה שאופן הפעילות שלהן שונה (גבייה, שיווק, מבצעים…). לדוגמה ישנן הרבה חברות בתחום המחשבים שמתנדבים בהעשרה וצמצום פערים בתחום המחשב, שם היתרון היחסי של העובדים שלהם והשאלה הייתה איכן היתרון היחסי שלנו?
גילינו שהערך המוסף שלנו והייחודית של החברה זה החיבור לנושא הסביבתי. בכביש שש ניתן דגש על הפן הסביבתי, הכביש נולד לצד המחאה ואלמנטים רבים בכביש נשענים על נושא קיימות והקדימו את מה שקיים היום במקומות אחרים.
לפיכך החיבור של האחריות החברתית, רוח ההתנדבות בארגון, קושרה אצלנו לתחום זה.
כיצד הארגון יוצא נשכר מן המהלך?
התרומה נעשת על בסיס העצמה של העובדים ושימור עובדים, במטרה להעצים את תחושת המימוש העצמי והערכיות וכן עבור יצירת גאוות יחידה וחיזוק תחושת השייכות לארגון.
מעבר לכך ההתנדבות והמפגש עם אוכלוסיות שונות מפתח בקרב המתנדבים ומובילי התוכניות אינטליגנציה רגשית, ומעניק גישה לאוכלוסיות מגוונות וחשיפה לקהלים חדשים תוך חשיפה חיובית למותג.
כמה עובדים בחברה אצלכם מתנדבים?
בחברה ישנם 430 עובדים, כאשר מתוכם השנה התנדבו 120.
במה מתבטאת התרומה לקהילה?
באמצעות אג'נדה סביבתית, כאשר כל הפעילויות עוסקות בנושא הסביבה. מבחינת תחומי עיסוק אנחנו מתנדבים במקומות כמו אלעד, כפר קאסם, גואריש. זה כמו מיקרו קוסמוס של החברה שלנו, כי אנחנו מעסיקים גם ערבים, גם יהודים וגם חרדים.
אנו מכנים את ההתנדבות "חברתית סביבתית", כאשר הפעילויות בסוף הן אקולוגיות. הקמנו גינות קהילתיות בכל המקומות שציינתי וערכנו סדנאות צילום בשיתוף ילדי ג'ואריש וכפר קאסם.
במסגרת סדנת הצילום אנו עוסקים גם כן בנושא הסביבתי וזאת ע"י הצגת מפגעים סביבתיים תו העברת מסר חברתי. לדוגמה בסדנת הצילום האחרונה התלמידים לקחו את כל התמונות והכינו מסמך לראש העיר בבקשה לבצע שינוי סביבתי.
כיצד בוחרים את נושא ההתנדבות השנתי?
יש לנו צוות קהילה הכולל נציגים מכל המחלקות ואנו יושבים יחד וחושבים איך לממש את האג'נדה בצורה הטובה ביותר. אחד העקרונות המשמעותי שלנו זוהי פעילות לאורך זמן. כלומר, אנחנו מתחילים וממשיכים עם אותו שותף לאורך זמן ורק משנים את מגוון הפעילויות משנה לשנה.
זה מתאים לכל ארגון?
מהיכרותי ארוכת השנים בתחום, אני מאמינה שברוב החברות המודל יתאים. חשוב לזכור כי העלות העיקרית היא בשעות אדם שכן למעלה מתשעים אחוז מההתנדבות היא על חשבון שעות העבודה.
אבל כל ארגון, בין קטן לגדול יכול לפנות ולו מעט מזמנם של העובדים, בסוף זה עניין של תעדוף, ובהתחשב בכך שזה נותן המון לעובדים, וגם לארגון, הדבר שווה את זה.
על מה תדברי בהרצאתך בכנס רווחה ארגונית?
מטרתי היא להעביר את המסר של שילוב עבודה עם אחריות חברתית, אני קוראת לזה רווחה ערכית.
הרווחה בארגונים מודרניים לא יכולה להסתכם בימי כיף ומסיבות. בכלל מדובר במגמה, שהתחזקה מאוד בעקבות המחמאה של קיץ 2011 וגם בעקבות המצב הכלכלי והתחושה בציבור שיחידים וארגונים צריכים לעשות יותר. הרווחה והאחריות החברתית צריכה להיות חלק מהרווחה הארגונית.
מהי משמעות הביטוי רווחת ערכית?
הרווחה חייבת להיות מחוברת לערכים, משמעות, לחיבור למוצר, לאסטרטגיה הארגונית. אם אתה רוצה להניע וליצור שימור עובדים תעשה זאת באמצעות שייכות ארגונית, באמצעות ערכים, באמצעות התנדבות. בסופו של דבר כשמסתכלים על מחקרים, רווחה פרופר, מה שהיה מוכר עד השנים האחרונות, לא באמת סייעה לשימור עובדים, בסוף עובדים כן זזים. המגמה כיום היא לחבר את זה לערכים ובצורה כזו אתה מחבר את זה לצורך של העובד למשמעות.
ימי כיף זה לא מה שקונה את העובדים?
ימי כיף כן, אבל תחבר אותם לערך מוסף. לקחת את העובדים לטיול סאגווי לטעמי זה כיף וחשוב, העובדים צריכים לשבור את השגרה, גיבוש מחלקתי ארגוני, אבל למה לא לתת לזה עוד חיבור ערכי לאסטרטגיה הארגונית.
לדוגמה, מה שאנחנו עשינו השנה: לקחנו את ימי הגיבוש וחיברנו את הרווחה לערכים. אצלנו כל מחלקה יכולה לצאת ליום כיף, אך חילקנו למנהלים חוברת שמחוברת לערכים שלנו כחברה, עם מקומות וסדנאות וכל מיני חוויות נוספות שיש להן קשר לערכים שלנו.
אז אפשר לבחור טיול קיאקים, אך במקביל ובנוסף נתנו למנהלים אפשרות לתת משהו, שעתיים מאותו יום, להתנדבות או לחשיפה מול קהילה, לפעילות שיש מאחוריה ערך שמדבר עם הערכים של הארגון. הרעיון הוא לתת עוד טאץ' ערכי לרווחה, לימי גיבוש.
את הרצאתה המלאה של זהר דרור, מנהלת תחום אחריות חברתית בקבוצת דרך ארץ, רווחה ואחריות חברתית, ניתן יהיה לשמוע בכנס רווחה ארגונית שייערך השבוע.