ברוב מוחלט של 13 תומכים וללא מתנגדים, אישרה אתמול (ב') מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את חוק איסור לקיחת ביטחונות מעובדים.
פירושו של דבר, הוא שלראשונה ייאסר על מעסיק לדרוש ולקחת מעובד בטוחה כלשהי, כמו למשל צ'ק ביטחון או צ'ק פתוח, כסף מזומן, שטר חוב, ערבות בנקאית או הרשאה לניכוי מחשבון הבנק. כל אחד מאלו אמור היה להיפרע בהינתן והעובד יבקש לעזוב את העבודה או במידה והסב למעסיק נזק כספי אחר.
מתברר שהבטוחות הללו נפוצות בעיקר בענפי המלצרות, (ולהבדיל) בהיי-טק וברפואה. על-ידי כך מבקש המעסיק למנוע "חורים" פרסונליים במצבת כוח האדם, במקרים של "דלת מסתובבת" כאשר עובד מבקש לעזוב את משרתו זמן קצר מאז החל לעבוד.
שישה חודשי מאסר
מעתה ואילך, מעסיקים שיפרו את החוק יספגו עונש של עד שישה חודשי מאסר או קנס בגובה עד 150 אלף שקלים. את כתב האישום נגד המעסיק יגיש משרד התמ"ת, בהתבסס על תלונה או על ביקורת שיבצע וחומרת הענישה תיקבע בבית הדין לעבודה.
יצוין עוד, כי החוק יחול רטרואקטיבית גם על בטוחות שכבר נלקחו מעובדים, ולא ניתן יהיה לממש אותן.
יוזם החוק הוא ח"כ דב חנין (חד"ש) ובנוסף חתומים עליו שני חברי סיעתו, חנא סוויד ומוחמד ברקה וכן יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ'. חנין: "החוק ישים קץ לכבילת עובדים למקום עבודתם. דרישת ביטחונות פוגעת בחופש הבחירה של העובדים וביכולתם להיאבק על מעמדם וזכויותיהם". שלי יחימוביץ': "מדובר בחוק חשוב מאין כמותו. ליטול מעובד כסף ששייך לו, כעונש עתידי, חרב שמונפת מעל לראשו אם יעזוב את מקום העבודה – זהו סוג של צמיתות, של עבדות".
