אנחנו לא רק ארגון סופר דולרים אלא ארגון שתורם חזרה לקהילה

שלי בלוך, סמנכ"לית משאבי אנוש ואסטרטגיות בוויסוניק טייקו, נבחרה לשאת הרצאה בכנס wellbeing – רווחת העובדים וכן, בפורום של מאות מנהלי רווחה ומשאבי אנוש. היא תארה את המסע שלה מהימנעות מתחום הרווחה, לעשייה בשקט ("על אש קטנה") למובילה גאה של תחום הרווחה שמאמינה באמונה שלמה שהתפקיד שלנו והמחויבות שלנו היא להילחם על רווחת העובד בארגון ובחברה.

שלי בלוך: "טייקו רכשה המון כבוד למשאבי אנוש של ויסוניק עם הרכישה ולאורך כל הדרך. בכל פעם שפנינו בבקשה לתקציבי הדרכה וגיוס, ההיענות הייתה מצוינת. אך כשניסינו לדבר על רווחה, הייתה חוסר הבנה מוחלטת… אני מאמינה גדולה ברווחה. בתחילת הדרך שלי זיהיתי שהמנהלים שלי לא משתגעים על ההוצאה הזו ולכן לא שיתפתי אותם ככל שיכולתי. פעלתי בשקט על אש קטנה. למדתי אפילו להסתיר את העיסוק ברווחה ולקרוא לרווחה הדרכה או כל מיני ביטויים אחרים פופולאריים יותר… השתדלתי שלא לפרט את התוכניות והעלות. אבל למדתי שככל שאני מחדדת אותה ומחדשת אותה, ומתאימה אותה לארגון ומשתפת את המנהלים – כך הרווחה הולכת ומשתבחת."

מדוע הרווחה לא זוכה לכבוד בארגון?

– ארגונים שונאים להוציא כסף.

– היא צורכת זמן עבודה.

– היא קשורה לבילוי, הנאה ומותרות, והנהלה אוהבת דם, יזע ודמעות.

– כי אנחנו שמבינים את תרומת הרווחה – מוותרים לעצמנו ולא משווקים אותה מספיק בתוך הארגון.

למה כדאי לארגון להשקיע ברווחה? כי היא תומכת באסטרטגיה

רווחה היא הדרך שלנו לחבר אנשים, להקל עליהם… היא לא שירות בפני עצמו. היא מתחברת לכל שאר התחומים במשאבי אנוש. צריך להיזהר מהתחרות על משאבים ותשומת לב ארגונית בתוך משאבי אנוש. רווחה מתכתבת עם פיתוח ארגוני. מי יכול להגיד מה החלק של הרווחה כשישבנו על היכטה לעומת החלק של פיתוח ארגוני?

שי קולבו אחראי על הגיוס בוויסוניק. כשהוא מגייס את האנשים הטכנולוגיים הכי מבוקשים הוא ישלוף את העיתון הפנימי שמתאר את הנופש האחרון, וזה יקדם את הגיוס. לעתים המועמדים הם אלה שיראיינו אותו על פעילות הרווחה בארגון כדי להשוות עם ארגונים אחרים. רווחה היא פונקציה מקדמת גיוס ואי אפשר לנתק אותה מגיוס או מפונקציות אחרות.

כשרווחה פוגשת קהילה

שלי בלוך: "אצלנו בויסוניק הרווחה פוגשת בקהילה וכך אנו נותנים את ההכרה הברורה שאנחנו לא רק ארגון "סופר דולרים" אלא ארגון שתורם חזרה לקהילה שבה הוא חי. אם תחפשו בגוגל את המילה 'ויסוניק' תגיעו לפעילות רווחה שעשינו שדווח עליה ברשת, בעיתונים, במקומונים.

מהם הכללים המנחים אותנו בגזרת הרווחה? שלי בלוך:

1. שביעות רצון העובדים בראש ובראשונה. אני אוהבת את יפו אבל אולי העובדים שלי מעדיפים קיבוץ טובל בירק? לכן כדאי לבצע חקר שוק ולא לפתוח במסע חינוך השוק. אז נלמד מה העובדים רוצים. סקר רשמי או וירטואלי או רשמי. העיקר שנדע מה נכון לאנשים בארגון שלנו היום.

2. הלימה לביצועי הארגון באותה תקופה. הרבה פעמים, עד שאנו מגיעים לביצוע המצב פחות טוב. לא יכול להיות דיסוננס שבו מסיבה מפוארת תצא כשפרויקט מונח על הכף ויש חוסר ודאות. רווחה צריכה להיות מחוברת למה שקורה בביזנס.

3. התאמה תרבותית לאוכלוסיה ולמשקיעים. אם יש בארגון אוכלוסיה דתית – פעילות בים ושימוש במסרים פרובוקטיביים לא יהיה רעיון טוב. יש להתאים את הפעילות ואת השפה התקשורתית לקבוצות בארגון.

4. יצירת ערך: אם אני יודעת שהמשקיע שמגיע מחו"ל מתעניין בתרבות מסוימת ואני מצליחה לשלב בפעילות חברתית משהו שהוא באמת אוהב או מגלה בו עניין – אני אצליח להביא ערך עצום לארגון. אז אף אחד לא יתווכח איתי על תקציב או על הכדאיות בהפקת האירוע.

שי קלבו, מנהל יחידת הגיוס בויסוניק, הקים מודל שכבר מעתיקים אותו בעולם והוא – פורום הרווחה. זהו פורום הרווחה של ויסוניק טייקו שבו חברים 15 אנשים מאגפים שונים. הנציגים הללו אחראיים למעשה לתקשורת הדו-סיטרית, להבנת השאיפות והרצונות והפידבקים של העובדים. הם אלה שמשווקים בשטח את הפעילויות ומחזקים את המסרים.

זהו פורום שמוצב באופן יוקרתי כגוף שפעילותו חוצת ארגון, גוף שנפגש על בסיס קבוע ומקדם את הפעילות באופן שוטף. בתחילת הדרך הייתה מעט חששנות אולם היום יש רשימת המתנה מפוארת של עובדים שרוצים להצטרף לפורום.

שי קלבו, על מטרות הפורום ופעילותו: "פורום הרווחה מהווה פלטפורמה כייפית שבאה לקדם יעדים בתוך הארגון: הגברת תחרות, הזדהות, הכרות מעמיקה לצוותים חדשים, עבודת צוות… לכל קבוצה יש מוביל פעילות שאחרי מטעם הקבוצה לבנות עם מנהל משאבי אנוש את הפעילות. אז אנחנו משלבים יכולות של העצמה והובלה. לא פשוט להוציא 10 אגפים לפעילות כזו… חלק יוצאים לים, חלק מטפסים על קירות, חלק נמצאים אין-דורס… חלק יוצאים לפעילות בערב כי אי אפשר להשבית פעילות ביום. יש הרבה חשיבה, ניתוח והתאמה."

דוגמאות לפעילויות רווחה בויסוניק שעליהם אחראי פורום הרווחה:

– ערב סרט זוגי בחברה, במטרה להעמיק הכרות אחד עם השני באווירה אינטימית.

– יום הילד באתר הייצור בקריית גת. זוהי מסורת רבת שנים. בכל שנה מחברים בין הילדים למקום העבודה של ההורים. עובדים מעבירים סדנאות לשזירת פרחים, ציור, קראטה,,, כל אחד עם הכישורים והתחביבים שלו. זה כרוך בהשבתת אתר היצור ותכנון לוגיסטי רב, אבל הפידבק של הילדים וההורים שווה הכל.

– מכירה ארגונית: אחת לכמה שבועות מביאים ספק שמוכר מוצרים שונים (מתנות, ציוד לבית וכיו"ב). בוויסוניק משתדלים להזמין ספקים שהם חלק מהקהילה כמו "ילדודס" או ספקים שיתרמו משהו לקהילה ואף יש רצון לשתף את בני הזוג של העובדים כדי לתת להם במה.

טיפוח קשרי קהילה

טיפוח קשרי קהילה בתל אביב ובקרית גת (שם פועלת ויסוניק) במגוון יוזמות כגון:

– איסוף מזון, משחקים ובגדים בחגים.

– פעילות עם הגיל השלישי.

– פעילות למען ילדים.

– חלוקת סופגניות בחנוכה.

– עבודה עם בית ידידים לילדים ונוער בסיכון (מפעילים קייטנות, סדנאות וימי כיף).

– חלוקת ממתקים לנשים וילדים במעון לנשים מוכות.

אז למה לי רווחה עכשיו?

כי היא תומכת בביצועי החברה.

כי היא משלימה את עבודת משאבי האנוש\מסייעת לארגון לעבור שינויים.

כי היא מהווה איזון לדרישות וללחצי העבודה.

שלי בלוך: "אנחנו חייבים למכור. אנחנו חייבים לפגוש את ההנהלה, אם לא בישיבה אז בהפסקת צהריים או במסדרון. זה לא משנה איפה, העיקר שהצלחנו להפנות את תשומת לבם לנושא.

"זה חייב להיות חלק ממנטרה שאני יודעת לשלוף אותה בכל הזדמנות, בין אם התבקשתי ובין אם לא.. אני חייבת לדעת למכור אותה לא רק לסמנכ"ל משאבי האנוש ולמנהל הגלובאלי, אני חייבת להגיע עד למנכ"ל עצמו. יכול להיות שזה לא מעניין אותו לשמוע אבל זה משהו שהוא צריך לשמוע – וזה תפקידי לוודא שהוא ישמע את זה. אז בואו לא נוותר לעצמנו.

"אל תתעלמו מהרווחה. אל תעשו בשקט, מבלי שידעו. הפכו את הרווחה למשהו שאתם עושים בצורה הכי יצירתית, חדשנית, מקצועית, גאה, משנה, לומדת, משקיעה בשיווק כמו כל אדם וארגון… אני לא מפסיקה לשכנע."

פורטל HRus מודה למשתתפים ומחזק את תושבי הדרום, בתקווה לימים שקטים.
נתראה באירועים הבאים שלנו – לאירועים וכנסי משאבי אנוש – לחץ כאן!