יש לכם רכב חברה ואתם "חוגגים" עליו? בקרוב יתכן מאוד שתחויבו להדביק באחוריו מדבקה עם מספר טלפון מקוצר, כאשר המחייגים אליו יוכלו להלשין בעזרתו על עבירות תנועה שעשיתם.
אתמול (ד') אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה שניה ושלישית, את הצעת החוק של חברי הכנסת זאב ביילסקי וחמד עמאר, לדיווח ומעקב אחר נהיגה מסוכנת ברכבי חברה.
על פי ההצעה, חברה המעסיקה קצין בטיחות תחויב להפעיל מוקד טלפוני שיקלוט את הדיווח ישירות, בד בבד להדביק מדבקה על כל רכב חברה עליה יופיע מספר טלפון מקוצר לשם כך.
הוועדה קבעה עוד, כי כל חברה המחויבת להעסיק קצין בטיחות תחויב לנהל מערכת לדיווח על הנוהגים ברכבי החברה. המוקד יפעל כל השבוע למעט ימי המנוחה, במשך עשר שעות לפחות בין השעות 6:00 ל-22:00, כאשר ביתר השעות יופעל מענה אוטומטי. עוד נקבע כי על רכבי החברה תודבק מדבקה ובה מספר טלפון מקוצר לדיווח, כאשר מאפייני המדבקה ובהן גודלה ומיקום הדבקתה ייקבעו בתקנות שצריך להביא שר התחבורה לאישור הוועדה תוך 4 חודשים מאישור החוק.
עוד קבעה הוועדה כי מי שיעבור על החוק צפוי לקנס בסך של עד 14,000 שקלים וכי החוק ייכנס לתוקפו חצי שנה לאחר אישורו במליאה ופרסומו ברשומות. כמו כן החליטה הוועדה כי החוק לא יחול על רכבי כוחות הביטחון וההצלה, ובכלל זה צה"ל, משטרת ישראל, שירותי הכיבוי, שירות בתי הסוהר, מגן דוד אדום ויחידות ביטחוניות נוספות בהן השב"כ והמוסד.
יו"ר איגוד קציני הבטיחות והתעבורה, דוד בוקר, אמר כי אופן הדיווח היום הוא לא יעיל, שכן הנהג צריך לרשום גם את מספר הרכב וגם מספר טלפון תוך כדי נסיעה, והדבר מסיח את דעתו ומסכן אותו. "יש מחקרים לפיהם נהגים המתעסקים בטלפון בזמן נהיגה מגדילים פי 4 את הסיכוי לתאונה. כדי להקל על הדיווח צריך לקבוע מספר ארצי מקוצר, שהמדבקה תהייה בנוסח אחיד ואף זוהרת כדי שתיראה גם בלילה", אמר. מגיש ההצעה, ח"כ ביילסקי, הסביר אף הוא כי "עד שנגיע למצב בו למשטרה יש די משאבים ושוטרים לטפל בכבישים, יש לשתף את הציבור בשמירה על החוק".
מאידך טען יו"ר פורום נוהגים היי טק, נועם קום, כי עצם החובה להדביק את המדבקה לא תוביל להפחתה של 50% בתאונות ואפילו לא להרבה פחות מכך. הוא הוסיף עוד כי לפעמים אין כלים להתמודד עם הנהגים המתפרעים ואם מעבירים חוק מחייב הוא צריך לחול על כל הנהגים ולא רק על הנהגים שמשתמשים ברכבי חברה.
ליוסי ולקוראים שלום,
מצורפים מספר דיווחים שקיבלנו בשבוע האחרון לצורך דוגמה:
א. נוסע במהירות גבוהה (להערכת המדווח כ90 קמ"ש) כתוצאה מכך פגע במראה השמאלית של הרכב המדווח (דיווח על אוטובוס)
ב. ביצע עקיפה מנתיב לנתיב בכביש המסומן בקו הפרדה רצוף, ללא איתות, ללא שמירת מרחק ובצורה מסוכנת (אוטובוס)
ג. עצר את רכבו בכניסה למלון במקום שאינו מיועד לחנייה, הרכב הדרדר ופגע ברכבו של המתלונן
ד. ביצע עקיפה מנתיב לנתיב ללא איתות וללא שמירת מרחק בצורה מסוכנת כתוצאה מכך הרכב המדווח נאלץ לבלום על מנת למנוע התנגשות
ה. ביצע פנייה שמאלה מנתיב שמיועד לנסיעה ישר בצורה מסוכנת, ללא שמירת מרחק וללא איתות
אלו הן רק חמש דוגמאות אקראיות, אנו מקבלים עשרות דיווחים ביום. מתקבלים דיווחים רבים על כלי רכב עם בעיות מכניות כמו נורות ברקס שאינן עובדות וכו'. בקיץ האחרון קיבלנו דיווחים על ילדים שהושארו ברכב באמצע יום חמסין. הדיווחים אינם מגיעים למשטרה או גורם חיצוני מלבד קצין הבטיחות באירגון. לא נרשמים דוחות ואנשים פשוט מתבקשים לשים לב ולהשתדל לנהוג בזהירות. מדוע זו היא הלשנה? האם העובדה כי במדינת ישראל איבדו יותר משלושים אלף אנשים את חייהם בכבישים איננה מספיקה ו/או מצדיקה שניתן משוב אחד לשני? האם זה הוא רק תפקידה של המשטרה?
בברכה,
דורון
היי דורון,
דבר ראשון שים לב כי יוסי הוא סך הכל המדווח ולא נוקט העמדה.
דבר שני הנקודה החשובה, ואני מבין זאת גם מדבריך, היא כי יש להכיל את הדבר על כל כלי רכב ולא רק על רכבי חברה. הכתבה מתייחסת לחוק כפי שעלה והוא ככל הנראה לא באמת אפקטיבי. מטרתו הינה פגיעה רק בנהגים הנוהגים על רכבי חברה ולא על כלל הנהגים – ולכן יש שיומרו כי החוק נועד לבצע עקיפה מוגברת של קנסות על רכבי חברה ולא להפחית את מספר התעונות.
ידוע כי קנסות על רכבי חברה הינם גבוהים יותר מקנס פרטי וכי חברות רבות מעדיפות לשלם את הקנס ולא לגלגלו לנהג – ולכן עצם הגבייה הינה כופר (ויש שיומרו סחיטה) של קופות החברות לטובת ניפוח תקציבים ולא יותר מכך…