שלושה עובדים הגישו תביעה לפיצויי פיטורים נגד מעסיקם לאחר שהתפטרו בגלל הרעה מוחשית בתנאי עבודתם. תביעות קודמות של התובעים כנגד המעסיק עסקו בתשלום ימי חופשה, דמי הבראה ודמי ביגוד. בחלק מהתביעות הגיעו הצדדים לפשרה. אלא שבעקבות התביעות החל המעסיק להתנכל אליהם.
לטענתם נקט המעסיק בפרובוקציות פוגעניות ויצר אווירה עכורה, עד כדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה שלא הותירה בידם ברירה אלא להתפטר. בית הדין לעבודה קיבל את טענתם ופסק כי הם יקבלו פיצויים בסכומים הבאים:
עובד א: 42,144 שקל בצירוף ריבית והצמידה.
עובד ב: 33,022 שקל בצירוף ריבית והצמדה.
עובד ג: 29,517 שקל בצירוף ריבית והצמדה.
בנוסף ישלם המעסיק 7,500 שקל לכל אחד מהעובדים עבור הוצאות משפט
תנאים פיזיים קשים
בין היתר טענו העובדים לתנאי עבודה פיזיים קשים, היעדר אוויר צח, חום בלתי נסבל תוך איסור להדליק מזגן ועוד.
כמו כן נאסר עליהם לדבר בינם לבין עצמם, לשתות שתייה חמה ולצאת לשירותים, למעט בעת ההפסקות שהמעסיק קבע. עוד טענו העובדים כי המעסיק נהג לעקוב אחריהם לאחר שעות העבודה וגם בעת שהלכו לשירותים.
ואם בכך לא די, הרי שהוא גם הגביר את עומס העבודה מעבר למתוכנן, ועל ידי כך אילץ אותם לבצע עבודה שנועדה להתבצע על ידי כ-10 עובדים.
טענות המעסיק
המעסיק מצידו טען, כי העובדים לא העלו טענות אלה בפניו וכי הוא גילה אותן רק לאחר שהגישו לו את מכתב ההתפטרות. לדבריו היו להם כמה הזדמנויות להתלונן, בפרט במהלך התביעות הראשונות.
המעסיק טען כי הדבר היחיד שהם ביקשו הוא העלאת שכר. הוא הציע להם לקבל העלאה על ידי פרמיות והם סירבו.
לדברי המעסיק, תנאי עבודה אלה היו קיימים לכל אורך שנות עבודתם אצלו, ולא החלו בתקופה שלפני התפטרותם. כלומר לדבריו זו לא היתה הרעת תנאים אלא תנאים שהיו רעים מאז ומתמיד.
ביה"ד קיבל את גרסת העובדים
בית הדין לעבודה קיבל את גרסת העובדים וקבע כי לאחר שהוגשו תביעותיהם הראשונות, החל המעסיק לנהוג בהם בצורה פוגענית, דבר שהלך והחמיר והגיע לכדי פגיעה בכבודם כבני אדם.
מניעת הפסקות לשם הליכה לשירותים בהתאם לצורך, היעדר מיזוג וחימום מתאימים, היעדר חלונות ואוויר צח וקביעת הפסקות קצרות ובלתי מתאימות, חוסר יכולת להחליף כוח, היעדר זמן מספיק לשתייה חמה, הפגנת יחס מבזה ומשפיל, ומעקב אחרי העובדים בלכתם לתחנת האוטובוס, כל אלו מבחינת בית הדין הם יחס מבזה ומתעמר.
עוד קבע בית הדין לעבודה, כי המעסיק לא ניסה לתקן את המצב וכי הצעת השכר שהציע להם אינה רלוונטית משום שההתפטרות לא נבעה מנושא השכר אלא בגלל התנאים האחרים, שאותם לא הפגין המעסיק כל נכונות לתקן.
היתה הרעה מוחשית
מכיוון שכך פסק בית הדין כי היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתם של העובדים וכי נוצרו נסיבות שבגללן לא ניתן לדרוש מהעובדים להמשיך בעבודתם.
בשורה התחתונה, פסק בית הדין כי עובדים אלה זכאים לפיצויי פיטורים (התפטרות בדין מפוטר).
מתי מתפטר זכאי לפיצויי פיטורים
יש שלושה דברים שעובד צריך להוכיח כדי להיות זכאי לפיצויי פיטורים על אף שהתפטר:
1 שאכן היתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
2 שהתקיימו נסיבות אחרות (למשל התעמרות) שבגללן אי אפשר לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו.
3 כי התפטר בגלל אותן שתי סיבות ולא מסיבה אחרת. כלומר העובד צריך להראות קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו. כמו כן עליו לראות כי נתן התראה סבירה למעסיק בנוגע לכוונתו להתפטר במטרה לאפשר למעסיק הזדמנות נאותה לתקן את ההפרה.
בית הדין לעבודה ציין, כי לא כל שינוי בסדרי עבודה מצדיק התפטרות בין מפוטר. הנסיבות שגרמו להתפטרות חייבות להיות משמעותיות. עם זאת, גם אם בתחילת הדרך הנסיבות הן נסבלות, הרי שאם הן הולכות ומחמירות עם הזמן, הן עשויות להגיע לנסיבות שמצדיקות התפטרות.
בין הנסיבות המצדיקות התפטרות ניתן למנות למשל איסור הליכה לשירותים על פי הצורך. הגבלה כזאת אסור על פי חוק ונחשבת להעסקה פוגענית המצדיקה התפטרות, בין אם ההגבלה התרחשה סמוך להתפטרות או לא.
בהעסקה פוגענית אין להקפיד על סמיכות זמנים
בית הדין קבע, כי במקרים של תנאי העסקה פוגעניים אין להקפיד על סמיכות הזמנים בין ההחמרה בתנאי העבודה לבין מועד ההתפטרות.
יתרה מכך, בראש ובראשונה אין להקפיד על סמיכות זמנים שכזאת כאשר מדובר בעובדים מוחלשים, המשתכרים שכר מינימום ומתקשים למצוא מקום עבודה חלופי, ועל כן נאלצים להמשיך לעבוד על אף התנאים הקשים.
לסיכום, החוק והפסיקה מטילים על מעסיק חובה לוודא שמתקיימים תנאים פיזיים הולמים במקום העבודה. בין השאר על המעסיק לוודא קיומם של חדרי שירותים, חיבור לחשמל ולמים וכדומה.
כתבות נוספות בנושא:
חבל שתשלמו פיצוי של עשרות אלפי שקל: ביה"ד לא מאפשר להתעמר בעובדים
