כמי שעוסקת בעולם העבודה החדש שמעתי לא מעט על מיינדפולנס, בעיקר מרופאים שעבדתי איתם, אך לא רק מהם. במשך כל אותה תקופה, המושג מיינדפולנס התחבר לי בעיקר עם מדיטציה להפחתת לחצים ולניהול העולם הרגשי שלנו בהצלחה.
על המושג מיינדפולנס נדלקתי ממש כששמעתי לראשונה את פרופ' אלן לנגר בכנס על פסיכולוגיה חיובית והצלחה במציאות של עולם העבודה העתידי. אלן לנגר היא פסיכולוגית ידועה מאוניברסיטת הרווארד וחלוצה בתחום הפסיכולוגיה החיובית והמיינדפולנס. לפי לנגר, מיינדפולנס הוא לא רק תרגול מדיטציה, אלא גישה לחיים המאפשרת לנו לחיות באופן מלא יותר וליהנות מהרגע הנוכחי בחיינו גם במציאות של הפרמה קרייסיס (מצב של משבר תמידי) של עולם העבודה החדש. היא מדגישה את חשיבות ההתמקדות בחוויות, בחושים וברגשות שלנו בכל רגע נתון, תוך שחרור מאחיזת העבר והחששות לגבי העתיד.
בעיניי זו נקודה מאוד חשובה, שכן מדיטציה אפשר לעשות פעם ביום או כמה פעמים בשבוע, אבל להיות "מיינדפול" זה משהו שניתן לנסות לעשות כל היום. אין לי ספק שגישה זו יכולה לסייע לעובדים ולמנהלים להתנהל באופן מיטבי בעולם המורכב והמשתנה תדיר. וזאת מאחר והרבה מאוד מנהלים מניחים שיש להם את כל התשובות ואינם עוצרים לבחון את המציאות החדשה והחוקים החדשים להצלחה אישית וארגונית.
לפני שנראה איך ניתן לתרגל מיינדפולנס בואו נבין את שני המצבים בהם אנו נמצאים לפי לנגר:
- המצב הראשון – "מיינדפול": מצב של מודעות מלאה לחוויות ורגשות ברגע הנוכחי, ללא שיפוטיות. במצב זה, אנו ערים לכל מה שמתרחש סביבנו ומחוצה לנו, מקבלים את החוויות שלנו כפי שהן, מבלי לבקר או לשפוט אותן. זה מאפשר לנו להיות נוכחים באמת ברגע, ליהנות מהחיים באופן מלא יותר ולפעול בצורה מחושבת ומודעת.
- המצב השני – "מיינדלס": מצב של "טייס אוטומטי" בו אנו פועלים מתוך הרגל וללא מודעות. במצב זה, אנחנו נוטים לשיפוטיות וביקורת עצמית, עושים דברים מתוך אינרציה מבלי להקדיש מחשבה או תשומת לב מלאה למה שאנחנו עושים. זהו מצב שבו אנחנו פחות נוכחים ופחות קשובים, מה שמוביל אותנו לפספס חוויות ומידע חשובים, ולפעול בצורה פחות יעילה ומדויקת.
מאפיינים של אנשים שהם "מיינדפול":
- נוכחות בהווה: הם מתמקדים במה שקורה כאן ועכשיו, ואינם עסוקים בעבר או בעתיד. הם חווים את החיים במלואם ומעריכים את הרגעים הקטנים.
- חשיבה ביקורתית: הם מטילים ספק במה שהם רואים ושומעים, בוחנים מידע ממקורות שונים ושואלים שאלות לפני קבלת החלטות. הם נמנעים מ"שיפוט מוקדם" ומנסים להבין את הדברים לעומק.
- הכרת תודה: הם מכירים תודה על הדברים הטובים בחייהם, גם אם הם קטנים. הם מפתחים גישה חיובית ואופטימית שמגבירה את האושר ומפחיתה לחץ ומתח.
- קבלה עצמית: הם מקבלים את עצמם כפי שהם, עם כל המגרעות והחולשות שלהם. הם חיים בשלום עם עצמם ועם הסובבים אותם, ומטפחים תחושת שלמות פנימית.
- סקרנות ופתיחות: הם סקרנים ופתוחים לחוויות חדשות. הם מוכנים ללמוד, לצמוח ולהתפתח בכל תחומי החיים.
- חמלה: הם מפתחים חמלה כלפי עצמם וכלפי אחרים. הם יוצרים קשרים משמעותיים יותר ומטפחים עולם טוב יותר על ידי גישה אוהבת ומכילה.
מיינדפולנס והצלחה בעולם העבודה העתידי
אלן לנגר מעלה תובנה מרתקת לגבי הקשר בין מיינדפולנס להצלחה בעולם העבודה העתידי, ובפרט בתקופה המאתגרת של הפרמה-קרייסיס בה אנו חיים כיום. לטענתה, לאנשים המתרגלים מיינדפולנס יש יתרון משמעותי בסביבת עבודה זו כיוון שהם מודעים לכך שאינם יודעים הכל. כתוצאה מכך, הם נמנעים מהנחות לגבי אנשים אחרים, מה שמוביל אותם לצניעות, פתיחות ללמידה, ולתקשורת מקרבת.
כתוצאה, אנשים המתרגלים מיינדפולנס מסוגלים לקרוא מצבים ואנשים טוב יותר. הם מפתחים רגישות גבוהה לסביבה שלהם ומסתגלים בקלות רבה יותר לשינויים ולמצבים בלתי צפויים. היכולת להיות נוכחים ברגע ולשים לב לפרטים הקטנים מאפשרת להם לקבל החלטות מבוססות יותר ולפעול באופן מושכל יותר. בכך, הם מצליחים יותר בעולם המורכב והמשתנה, שכן הם מסוגלים להגיב במהירות ובגמישות לאתגרים חדשים ולנצל הזדמנויות בצורה מיטבית. מנהלים המיישמים עקרונות של מיינדפולנס מתבלטים ביכולת שלהם להנהיג ולהנחות את הצוותים שלהם בהצלחה, תוך שמירה על איזון נפשי ואפקטיביות גבוהה.
אנשים שאינם פועלים על אוטומט פתוחים יותר לקלוט מסרים מהסביבה, ללמוד ולקבל את דבריהם של אחרים, ולכן סיכוייהם להצליח בעולם החדש גבוהים יותר. בתהליכים שאנו מובילים, אנו נתקלים לעיתים קרובות באנשים "שיודעים הכל", ראו הכל, עשו הכל והצליחו בכל. ייתכן וזה נכון במובנים מסוימים, אך העולם השתנה והצלחות עבר אינן בהכרח מבטיחות הצלחה עתידית. לפעמים, הצלחות מובהקות עלולות להוביל מנהלים להיות "מיינדלס", מה שעלול לפגוע ביכולת ההסתגלות וההצלחה העתידית שלהם בעולם בו חוקי המשחק השתנו לגמרי. לצערנו, מה שעולה מרוב המחקרים הוא שרוב האנשים הם "מיינדלס" ברוב הזמן, כלומר המחשבה שלהם נודדת והם אינם נמצאים ברגע ואינם נוכחים.
אסטרטגיות לפיתוח מיינדפולנס לפי לנגר:
- שימו לב לפרטים חדשים: לנגר ממליצה לשים לב לדברים חדשים בסביבה המוכרת שלנו. כשאנו מבחינים בפרטים חדשים, אנו הופכים למודעים יותר לרגע הנוכחי. לדוגמה, נסו לשים לב לפרטים חדשים בדרך לעבודה, במשרד או בבית.
- הימנעו מהנחות מוקדמות: כדי להיות יותר "מיינדפול", לנגר ממליצה להימנע מהנחות מוקדמות על אנשים ומצבים. במקום זאת, גשו לכל אינטראקציה עם פתיחות וסקרנות. שאלו שאלות ובחנו את המציאות לפני קבלת החלטות.
- תרגלו סקרנות: לנגר מדגישה את חשיבות הסקרנות והפתיחות לחוויות חדשות. נסו לגשת למצבים עם מיינדסט של למידה וגילוי. בכל פעם שאתם נתקלים במשהו חדש, שאלו את עצמכם שאלות כמו "מה אני יכול ללמוד מזה?" או "איך זה יכול לשנות את הפרספקטיבה שלי?"
- השתמשו בהפסקות מיינדפולנס: לנגר ממליצה לקחת הפסקות קצרות במהלך היום כדי לתרגל מיינדפולנס. במהלך ההפסקות האלו, עצרו לרגע והתמקדו בנשימה, בתחושות הגוף ובסביבה שלכם. הפסקות אלו יכולות לעזור להחזיר אתכם לרגע הנוכחי ולשפר את המודעות שלכם.
- תרגלו הכרת תודה וקבלה עצמית: לנגר מציעה לשלב תרגול של הכרת תודה וקבלה עצמית בשגרת היומיום. הכרת תודה עוזרת לנו להתמקד בדברים החיוביים בחיינו, וקבלה עצמית מאפשרת לנו להיות נינוחים יותר עם מי שאנחנו. כתבו מדי יום שלושה דברים שאתם מודים עליהם ונסו לקבל את עצמכם כפי שאתם עם כל המגרעות והחולשות.
לפרטים נוספים השאירו פרטיכם בקישור הבא: מוכנות לעולם העבודה החדש.
