חוק ההסדרים השנוי במחלוקת המבשר על מהלכים דרמטיים בתחום הפנסיה, יובא מחר (ד') בשעה 12:00 לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, לאחר שהונח אתמול על שולחן הכנסת.
אגף שוק ההון במשרד האוצר הצליח להכניס לנוסח החוק המלווה את תקציב 2015-2016, רפורמות רבות שלרוב דורשות הליכי חקיקה הנמשכים זמן רב. אם יאושר נוסח החוק, העובדים יוכלו בקרוב לבחור בסוכן הפנסיוני שיטפל בחיסכון הפנסיוני שלהם. עד היום יכול היה העובד לבחור אך ורק במוצר הפנסיוני – כלומר קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל – וכן בחברה שתנהל עבורו את המוצר. זאת, בעוד המעסיק רשאי היה לקבוע באופן חד צדדי מי יהיה הסוכן או מנהל ההסדר שיטפל בענייניו. כעת, עם כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים, יוכל העובד לבחור מי יהיה הסוכן שיתווך בינו לבין החברה המנהלת. מהלך זה מעוררת תרעומת רבה בקרב המעסיקים, שכן הוא צפוי לגרום לריבוי סוכנים עמם הם יידרשו לעבוד.
בנוסף משנה חוק ההסדרים את אופן תגמול סוכני הביטוח בתחום החיסכון הפנסיוני, באמצעות הוראה לפיה על הסוכנים לבחור בין שתי אפשרויות: קבלת תשלום ישיר מהלקוח או לחלופין זכאות לקבלת עמלת הפצה אחידה מהיצרן. זאת, בעוד כיום ישנם סוכנים הגובים תשלום בגין שירותים מהלקוח, ובמקביל מקבלים תגמולים והטבות מחברות הביטוח, בהן גם טיסות לחו"ל כבונוס לעמידה ביעדים.
בשורה קשה למעסיקים
עוד נקבע במסגרת הצעת חוק ההסדרים איסור על סוכנויות הסדר, שרובן מצויות בבעלות קבוצות הביטוח הגדולות, להעניק למעסיק הן שירותי תפעול והן שירותי שיווק. מטרתו של מהלך זה הינה למנוע מצב של 'סבסוד צולב', בו המעסיק מקבל הנחות משמעותיות עבור שירותי התפעול, ובתמורה הוא מעביר לידי סוכן ההסדר את הטיפול בעובדים שמשלמים דמי ניהול מקסימליים. כלומר, בפועל לא פעם ההנחות מהן נהנה המעסיק מגולמות בדמי הניהול שמשלמים העובדים, ואת זאת מעוניינים באוצר למנוע. מהלך זה אף הוא מאלץ את המעסיק לעבוד עם שני סוכנים לפחות – האחד ישווק לעובדים מוצרי פנסיה והשני יעניק למעסיק שירותי תפעול, ומובן שהפרדה זו מבשרת על עלייה בהוצאות הצפויות למעסיק.
בנוסח הצעת החוק הוצע "להטיל על שר האוצר להכין את תיקוני החקיקה המפורטים בהחלטות שנתקבלו על ידי ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה ולשלבם במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016", מה שמקנה לאגף שוק ההון, ולמפקחת על הביטוח בראשו היא עומדת, מנדט ליישם במהירות את הצעתה בדמות חוזרים עם הוראות מפורטות שצפויות להכנס לתוקף בתוך חודשים ספורים.
תוצר מאוזן?
יצוין כי לפני כשבועיים התריע היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, כי הצעת חוק ההסדרים תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הליכי החקיקה."מעיון בהחלטות הממשלה ובתזכירים שהופצו על ידי משרד האוצר, עולה כי הצעת חוק ההסדרים המסתמנת היא הצעה רחבת היקף הכוללת עשרות רבות של תיקוני חקיקה במגוון תחומים, רבים מהם נעדרי זיקה ישירה לתקציב המדינה, ואף מספר רפורמות משמעותיות", נאמר במכתב שהועבר ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. "היקפה של ההצעה המסתמנת עומד בניגוד גמור למדיניות שהותוותה על ידך ועל ידי יושבי ראש כנסת קודמים, ולעקרונות שנמסרו בעבר מספר פעמים לנציגי הממשלה באשר להכללת נושאים בחוק ההסדרים, עקרונות שנועדו מחד לאפשר לממשלה להוביל בזמן קצר יחסית מהלכי חקיקה תומכי תקציב וצמיחה, ומאידך לאפשר לכנסת ולחבריה למלא באופן תקין את תפקידם".
יו"ר הכנסת אמר אז בתגובה כי "אסור שחוק ההסדרים יעבור במתכונתו הנוכחית כיוון שהוא פוגע באופן מהותי במעמדה של הכנסת. כיו״ר הכנסת חובה עליי להקפיד שדברים שלא שייכים ישירות לתקציב יוצאו ממנו. לפיכך, אין מניעה מלצמצם את החוק, לפצל חלק מהסעיפים ולא להעביר את כולם לוועדת הכספים".
לפני כ-5 ימים, ולאחר דיונים אינטנסיביים, הגיעו ח"כ אדלשטיין ושר האוצר, משה כחלון, להבנות לגבי חוק ההסדרים בשיתוף יו"ר ועדת הכנסת, דוד ביטון. "לטעמי גיבשנו במאמץ משותף תוצר מאוזן שיביא להתנהלות כלכלית נכונה ורצויה למדינת ישראל", אמר אז אדלשטיין. כעת נותר להמתין ולראות אם יאושר נוסח חוק ההסדרים שכאמור יובא מחר להצבעה בכנסת.
