יש כיום כלים רבים שמאפשרים למנהל משאבי האנוש לטפל בפרישת העובדים, באופן שניתן יהיה להדריך אותם איך להגיע לגיל פרישה עם הרבה יותר כסף.
אלא שתכנון הפרישה צריך להתחיל ברגע שהעובד נכנס למעגל העבודה. רוב הסיכויים שכאשר עובד צעיר נכנס אל מעגל העבודה ומתחיל לעבוד בחברה מסויימת הוא לא יעבוד בה עד גיל פרישה.
ובכל זאת, חברה שרוצה לבנות לעצמה מיתוג מעסיק חזק, שמושך אליה מועמדים טובים, צריכה להקים מערך תמיכה בעובדים, גם אם מדובר בתמיכה שפירותיה יקטפו זמן רב לאחר שהעובד כבר לא יעבוד בה.
כאשר תכנון הפרישה של העובד מתחיל בגיל צעיר ככל האפשר, הוא יגיע לגיל פרישה עם סכומי כסף בקרן הפנסיה שיהיו משמעותית גדולים יותר ואז גם הטבות המס יהיו משמעותיות יותר.
אחת מנקודות התורפה המשמעותיות והחשובות ביותר בכל הקשור לתכנון פרישה הוא מה קורה כאשר עובד עוזב חברה.
כאמור, מותג מעסיק חזק וחיובי הוא כזה שמאפשר לחברה למשוך אליה מועמדים טובים בכל שלב. חלק ממותג המעסיק החיובי הוא ליווי של העובד גם בעת הליך העזיבה, בין אם מדובר בפיטורים או התפטרות.
ליווי כזה משמעו, בין השאר, ליידע את העובד לגבי ההשלכות של כל צעד שינקוט לגבי קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות שלו.
כאשר עובד עוזב חברה הוא חייב לבדוק היטב את החסכונות שצבר בקרן הפנסיה במהלך השנים ולבדוק היטב אם משתלם לו להוציא את כספי הפיצויים או להשאיר אותם לגיל פרישה.
שאלה נוספת שהעובד חייב לבדוק אותה היטב היא, אם הוא אכן החליט למשוך את כספי הפיצויים, האם הוא רוצה לנייד את קרן הפנסיה (או את קרן ההשתלמות במידה שיש כזאת) לגוף אחר. פעמים רבות קשה לעובד לדעת מה באמת משתלם ומתאים בטווח הארוך.
כשמסיימים לעבוד במקום עבודה, מקבלים טופס 161, שמפרט את כל הפיצויים ומענקי הפרישה שהעובד זכאי להם. טופס נוסף, הנקרא טופס 161א' מיועד להגיע אל פקיד השומה ובו נקבע מה עושים עם כספי הפיצויים.
עובדים רבים מחליטים למשוך את כספי הפיצויים בלי להקדיש לכך מספיק מחשבה. כאן נכנס לתמונה מנהל משאבי האנוש, שתפקידו הוא להסביר לעובד מהם היתרונות שבהשארת הפיצויים בקרן הפנסיה ומהם החסרונות שבמשיכת הכספים.
יש להסביר לעובד שמשיכה של כספי הפיצויים מקטינה את הקצבה הפנסיונית שהם יהיו זכאים לה בכ-40%. לכן, ברוב המקרים עדיף להימנע מכך, ועל ידי כך ליצור לעצמם קצבה גדולה יותר בעתיד בעת שיפרשו לפנסיה.
עבור כל שנת עבודה, זכאים העובדים לפיצויים הפטורים ממס עד לתקרה של 12,640 שקלים.
לאחר שהם עוזבים את מקום העבודה עליהם להחליט, האם הם מושכים את הכספים ומקבלים פטור ממס עד לתקרת הפטור (ואם הם מושכים סכום פיצויים הגבוה מסכום התקרה עליהם לשלם עליו מס הכנסה), או שהם מנחים את סוכן הביטוח שהם רוצים להשאיר את סכום הפיצויים בקרן הפנסיה ולייעד את הכספים ל'רצף קצבה'.
אם העובד מחליט למשוך את כספי הפיצויים, כדאי לו להתייעץ עם בעל רישיון פנסיוני או יועץ מס המתמחה בתחום הפרישה, כדי לבדוק אפשרות של הפחתת המס ומיקסום הסכום שיתקבל.
אם העובד משאיר את כספי בקרן הפנסיה, הוא יכול כאמור להפנות את הכסף לרצף קצבה, כלומר להשאיר את הפיצויים בחיסכון הפנסיוני כדי שיהיו חלק מקצבת הפנסיה שהעובד יקבל לאחר הפרישה.
לחלופין, העובד יכול להעביר את כספי הפיצויים, בלי למשוך אותם, לחשבון חדש בקופת גמל. אלא שהמשמעות של אופציה זו היא שהעובד כן משלם מס על כספי הפיצויים שאינם פטורים, והכסף שעובר הוא סכום הפיצויים לאחר ניכוי המס.
במקרה כזה, כספי הפיצויים נשארים נזילים למשיכה בכל עת בל נהנים מהרווחים של קופת הגמל. חשוב להדגיש כי בכל משיכה ישלם העובד מס רווח הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
