עובדת חברת אבטחה שהועסקה בעיריית פתח תקווה לא שובצה לסיורים רכב בעיר רק משום שהיא אישה. מתוקף החוק האוסר אפלייה בעבודה מחמת מין, תבעה העובדת את החברה וזו התבקשה לפצות אותה בסכום של 55 אלף שקלים.
עיריית פתח תקווה העסיקה באמצעות התקשרות עם חברת האבטחה "תום אבטחה" מאבטחים בעיר. תפקידם של המאבטחים הוא לערוך סיורים רגליים בשוק בשעות היום בשוק בעיר, וסיורים ביתר אזורי העיר באמצעות רכב בשאר שעות היממה.
העובדת, שהתקבלה לעבודה יחד עם עוד 16 גברים, הייתה היחידה שלא שובצה לסיורים באמצעות הרכב, ושובצה אך ורק לסיור הרגלי בשוק. כאשר פנתה למעסיקה הישיר ושאלה מדוע אינה משובצת לסיורים אלה, נאמר לה כי נציגי העירייה אינם מעוניינים שאשה תנהג בג'יפ שבאמצעותו נערך הסיור.
העובדת לא שובצה בסיורי הרכב למרות שלטענתה היתה היחידה שנדרשה לעבור מבחן נהיגה בג'יפ. לאחר דרישתה הראשונה להשתבץ בסיורי הרכב, נדרשה העובדת לעבור מבחן נהיגה נוסף. יש לציין כי אף אחד מהעובדים הגברים לא התבקש לעבור אפילו מבחן אחד, והחברה שנתבעה לא הצליחה להוכיח כי לכל העובדים נערכו מבחנים. העובדת סרבה לעבור את המבחן השני, ולאחר אי היענות מצד חברת האבטחה, תבעה העובדת אותה בסך של 100 אלף שקלים. לתביעה צרפה הקלטה של השיחה, בה נאמר במפורש כי בעקבות היותה אישה היא אינה משובצת למשמרות הסיור ברכב.
החברה טענה כי עיריית פתח תקווה כפתה עליה לא לשבץ את העובדת בסיורים אלה. שופט בית הדין לעבודה, אילן איטח, קבע כי האפלייה מחמת מינה של העובדת היא הסיבה היחידה לכך שלא שובצה במשמרות אלה, וכי בשורה התחתונה עבירה זו בוצעה. עיריית פתח תקווה לא היתה שותפה לדין ולכן לא הייתה התייחסות לעניינה. אף כי חברת האבטחה "התבקשה" על ידי הלקוחה שלה, העירייה, לא לשבץ את העובדת, אין הדבר מצדיק ביצוע אפלייה מחמת מין.
"בעידן שבו אפשר לראות נשים בתפקידי טייסות, מאבטחות ולוחמות, המוכיחות את יכולתיהן בשדה הקרב, מצער לפגוש באפלייה מסוג זה..", נאמר בפסק הדין. למרות שנראה כי החברה נאלצה לנקוט בצעד זה ללא כוונה, אין זה אומר שיש להקל עליה ולא להענישה.
החברה תפצה את העובדת ב-55 אלף שקלים וב-3,000 שקלים נוספים בגין הוצאות המשפט.
