"המסלקה הפנסיונית היא חלק מרפורמה של משרד האוצר, שמטרתה ליצור פלטפורמה ממוכנת ואחידה לכל נושא העברות הכספים והדיווחים ליצרני הגמל. משרד האוצר מצהיר על שלוש נקודות עיקריות הנמצאות במוקד הרפורמה: ייעול תהליכי העבודה, הורדת עלויות, ויצירת תשתית איכותית ואחידה. כל אחת הנקודות הללו, מרשימה ככל שתהיה, מעלה שאלות רבות בקרב מנהלי וחשבי שכר", דברים אלה אומרת רינת לגל, מנהלת מחלקת שכר בעיריית רמת גן, בתחילת שיחתה איתנו לראיון זה.
לדבריה, "הרפורמה מותירה כיום את מנהלי וחשבי השכר עם לא מעט שאלות, כמו למשל, מה המשמעות בפועל של ייעול תהליכי עבודה? האם זה אכן מייעל או דווקא מסרבל? מהו מחיר הייעול למעסיק? מהי המשמעות בפועל של האחדת התהליך עבור המעסיק? מה נדרש מהמעסיק לעשות כדי להשתלב במערכת החדשה? האם עליו להגדיר מחדש במחשב את כל אחד מהעובדים ואת כל אחת מהקופות?
"לדוגמה, לעובד יכולות להיות חמש קופות, וזה מתורגם להרבה מאוד שורות. כשמעבירים הכול לממשק אחיד, האם במסגרת ההגדרה מחדש של הקופות קיימים בממשק כל המסלולים, והאם מעסיקים יוכלו לקבל בקלות את המידע הנדרש לביצוע ההתאמה לממשק"?
אילו קשיים את צופה בנושא האחדת מערכות?
"הרעיון מאחורי האחדת המערכות הוא יצירת תשתית איכותית אחידה. אלא שכיום, לכל אחד מהגופים שאנחנו עובדים מולם יש מערכת מחשוב נפרדת הפועלת בשיטה ייחודית משלה, בכל הקשור לאופן העברת הנתונים. וכרגע, כל המעסיקים עובדים עם המערכת של כל גוף בנפרד. בעקבות הרפורמה, ידרשו משאבים וזמן כדי להתאים הכול למערכת האחידה. ההתאמה היא באחריות תוכנת השכר אבל למעסיק יש חלק ביישומה בפועל, השאלה עד כמה המעסיק מודע לחלקו.
"סוגיה נוספת הקשורה להאחדת המערכות, ומתבטאת בעיקר בביטוחי מנהלים, היא ההתמודדות עם הרבה מאד כספים שנמצאים בחשבונות מעבר (פנדינג). לעיתים, כספים אלה כלל לא מגיעים ליעדם. מטרת המערכת החדשה היא להציף את כל הכשלים הללו, ולהתאימם ליעדם. כלומר, לפתור את הסוגיות הבעייתיות הללו.
"אלא שהצפת הכשלים", מדגישה לגל, "משמעה שאל המעסיק יגיעו כעת ערימות של דוחות לתיקון הכשלים. זה יאלץ אותו לפענח היכן נמצאים הכספים ולאן עליו להעביר אותם. מדובר גם בתיקונים של כשלים מהעבר וגם בתיקון שגיאות תוך כדי עבודה שוטפת. בכל הודעה על שגיאה המעסיק יצטרך לתת תשובות בתוך ימים ספורים, שאם לא כן יהיה עליו לשלם קנסות. זהו עומס משמעותי ביותר על המעסיק".
בעת כתיבת שורות אלה, אין עדיין הנחיה ברורה לאן עליו להעביר את הכספים הללו. "במידה מסוימת מותירים את המעסיק באפילה", אומרת לגל. "אלו בעיות שיהיה עליו לפתור בכוחות עצמו בלי שנתנו לו את הכלים המתאימים לעשות זאת. יתכן שבשלב מאוחר יותר ינתנו הכלים אבל כרגע עוד לא רואים אותם".
במה מתבטאים הגידול בעלויות ובהשקעת משאבים למעסיק?
"ראשית, בשנים הראשונות יאלצו המעסיקים להשקיע משאבים רבים בהטמעת המערכת. שנית, כל פעולה במערכת החדשה, כלומר כל שורה, כל הפקדה, תהיה כרוכה בתשלום שמוטל על המעסיק. אין ספק שמגלגלים כאן את האחריות הכספית על המעסיק, ולא בטוח שמעסיקים יאהבו את זה. בהערכה גסה ביותר, נראה שגוף שמעסיק אלפים בודדים של עובדים עלול להגיע לעלויות של אלפי שקלים בחודש תמורת העברות הכספים בלבד.
"אספקט נוסף הוא המעקב אחר החיובים. ברגע שהמעסיק יתחיל לשלם עבור כל שורה, הוא יהיה חייב לנהל מעקב, האם חוייב נכון או לא. במקרים מסויימים יתכן שהמעסיק יאלץ להעסיק כוח אדם נוסף כתוצאה ישירה מהצורך לנהל את המעקב אחר החיובים. כך שמכל צד שמסתכלים על זה, יש כאן משאבים נוספים שנדרשים מהמעסיק, כולל משאב הזמן".
לגל מוסיפה, כי "יתכן שבשלבים מאוחרים יותר תאפשר השיטה החדשה דווקא לחסוך במשאבים במקומות אחרים. אבל לדעתי, לפחות בשנה הראשונה להטמעת המסלקה הפנסיונית, תדרש השקעת משאבים שהינה גדולה, במידה משמעותית מזו שהייתה עד כה, בנושא דיווחים על מוצרים פנסיונים. לכן השאלה ההיפותטית היא, האם האוצר יהיה מוכן לקחת על עצמו לסבסד חלק מעלויות אלה לפחות בשלב הראשוני".
מה לדעתך יקרה עם דמי הניהול?
"למיטב הבנתי, בעקבות הרפורמה, המעסיק 'משוחרר' מהחובה לעבוד בעצמו מול גופים דוגמת סוכני ביטוח ומנהלי הסדרים. כתוצאה מכך, יש לו פחות יכולת מיקוח ולכן פחות יכולת לקבל הנחת כמות. פיזור תוכניות הגמל בין הרבה מאוד סוכנים הוא קושי נוסף שעל המעסיק יהיה להתמודד איתו. למעסיקים יהיה אתגר מהותי לעבוד מול כל הקומפלקס המורכב הזה". על נושא זה דיברנו בהרחבה עם רמי סגמן, יועץ פנסיוני ומנכ"ל חברת סט פוינט בראיון נוסף שערכנו בנושא.
