מעסיקים ומנהלים רבים, הנתונים תחת לחץ של תקציבים מוגבלים, אינם מודעים לעובדה כי עובד שהתפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, יהיה זכאי לפיצויי פיטורין.
אלה המקרים הנחשבים להרעה בתנאים, שלפיכך זכאי העובד המתפטר בעקבותיהם לתשלום פיצויי פיטורין:
- עיכוב בתשלום המשכורת לעובד – נחשב להרעת תנאים.
- יחס משפיל מצד המעסיק – הכוונה ליחס רע וחוסר כבוד כלפי העובד.
- אי תשלום מרכיבים לפי חוק, כגון דמי הבראה, דמי חופשה, דמי חג, תשלום ביטוח לאומי וכדומה. במידה והעובד יחליט כי אינו מעוניין לעבוד בתנאים ירודים, יהיה זכאי לפיצויי פיטורין.
- תנאים נחותים מאלה שנקבעו בחוזה ההעסקה שלו.
- שינוי גאוגרפי של מקום העבודה, כאשר מדובר במעבר לתקופה בלתי מוגדרת.
- שינוי בשעות העבודה, כאשר סוכמו עם העובד מראש שעות עבודה אחרות.
- שינוי לרעה בתנאים הנלווים. לדוגמא, אם סוכם כי עובד יקבל רכב או מקום מגורים, ומרכיבים אלה נשללו ממנו.
- פגיעה במעמד המקצועי – גם אם אין פגיעה בשכר או בתנאי העבודה.
יש לציין כי שינוי בנהלי העבודה וסדריה, שנעשו לא בתום לב או בכוונה לפגוע בתנאי העסקתו של העובד, לא יחשבו כהרעה בתנאים. בעקבות מקרים בהם ניסו העובדים לנצל את מעמדם ולזכות בכספי פיצויי פיטורין שלא בתום לב, על העובד להוכיח כי התפטרותו נובעת מהרעת התנאים, ושאלה הביאו להתפטרותו מהעבודה.
עובד המעוניין להתפטר בעקבות הרעה בתנאי העבודה – מחויב לעשות זאת בכתב, תוך ציון ההרעה בתנאיו, וזאת על מנת ליידע את המעסיק ולתת לו הזדמנות לתקן את המצב.
כדי להימנע מחשיפה לתביעות עובדים, מומלץ לבצע שינויים במסגרת חוזה ההעסקה או במסגרת חתימה על חוזה חדש. לא בכל מקרה החוק מאפשר לעשות זאת, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ עם עורך דין בתחום דיני העבודה.
