הצעת חוק מעניינת הנוגעת לתחום המיון בענף משאבי האנוש, הוגשה השבוע בכנסת.
על-פי נוסח ההצעה, מועמדים למשרות שיופנו על-ידי החברות למבחני מיון, יהיו זכאים לקבל שכר על יום עבודה, או שכר שגובהו כמספר השעות שהקדישו לצורך התייצבות במכון המיון והשתתפות במבחנים.
מדובר למעשה בתיקון לחוק הגנת השכר, אותו מקדמים חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה), איתן כבל (עבודה), אמנון כהן (ש"ס) ומרינה סולודקין (קדימה). יוזמי הצעת החוק, עם זאת, הם דוד מגן וציון אדירי מהפורום החברתי של מפלגת העבודה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "מספר גדל והולך של חברות משתמשות במרכזי הערכה, שהם כלי מיון לצורך סינון המועמדים למשרות השונות. בעבר, נעשה שימוש בכלי הזה לצורך הערכת מועמדים בכירים בלבד, ובשנים האחרונות הפך לנחלת הכלל בכל הקשור להשמת עובדים במשק, לרבות זוטרים המועסקים בשכר מינימום."
עוד צוין כי במסגרת מרכזי ההערכה האלה מרואיינים עשרות מועמדים למשרה בודדת, במשך שעות ארוכות, כאשר המועמדים עשויים לבלות יום שלם במבדקים.
מגן סיפר אתמול (יום ג') על הנסיבות שהביאו אותו ליזום את ההצעה. "הכל החל מכך שעניתי למודעת דרושים של חברת שיווק לתפקיד של עובד מחלקת מכירות, נסעתי מחיפה להרצליה כדי לגשת לבחינות מיון בכתב ובעל פה, כולל משחקי סימוצליה, יחד עם עוד 20 איש שהתמודדו על אותה משרה, תמורתה משולם שכר מינימום + עמלות. אחרי 7 שעות מתוחות במרכז ההערכה שלחו אותי לדרכי – רק כדי לבשר לי למחרת כי הוחלט לבחור במועמד אחר למשרה".
לדבריו, "תיקון חוק הגנת השכר בא לעשות צדק חברתי בכל נושא הקבלה לעבודה – אנשים כבר לא יהיו סחורה זולה המביאה רווח קל לחברות ההשמה, אלא מוצר יקר ערך, שעבור כל שעה שלו וכל תיזוז שלו ברחבי הארץ ישלמו כסף. הצעת החוק תביא למיון של פחות אנשים לכל משרה בודדת ולתשלום הוגן לכל מועמד המגיע למבחני המיון".
בשנה האחרונה מצאתי את עצמי מועמד למספר משרות בכירות במשק ובכל מקום ביקשוני לגשת למבחנים באחד ממכוני המיון הידועים וכך עשיתי ולאחר 3 פעמים הפסקתי כי זה חזר על עצמו ויכלו להשתמש בתוצאות המבחנים שכבר עברתי. אבל בכל מכרז אליו ניגשתי בררתי והתברר לי שלמבחנים הוגשו עשרות מועמדים שרובם נפסלו במהלך המיון שהיה מאוד יסודי ומקצועי.משלוח עשרות מהמועמדים למבחני מיון נובע מחוסר יכולתם ובעיקר חוסר רצונם של מראייני המעסיקים לקבל החלטות על סמך התרשמותם על סמך נסיון מוכח ועל סמך המלצות.הכי קל לשלוח למבחנים וגרוע מזה לסמוך בצורה כמעט עוורת על תוצאותיהם, כאשר ידוע שהמתאם בין המלצות המיון והצלחה בתפקיד ספציפי לא גבוה.בנוסף הדבר מאריך מאוד את תהליך הבחירה ומורט את עצבי המועמדים. חיוב המעסיקים השולחים לבחינות בעלות יום עבודה תחייב אותם לשדרג את יכולות הסינון שלהם והם יצטרכו לקבל החלטות סינון מראש ,להקטיו את חורי הסינון במסננת הסינון כך שרק הטובים ביותר ימשיכו בתהליך.
אבל וכאן יש אבל גדול הגופים שמרבים לשלוח מועמדים למבחנים הם אלו שאין שוטר תקציבי על ראשם ומוכנים לשלם את מחיר המבחנים (כ1500 ש"ח למועמד) בלי להניד עפעף- אלו הרשויות המקומיות ובמיוחד משרדי הממשלה.גופים פרטיים בדרך כלל ישלחו את מינימום המועמדים האפשרי. הגופים הציבוריים מחויבים על פי חוק לשלוח את כל המועמדים שעברו את המסננת של תנאי המכרז במלואה למבחני מיון זה חלק מהתקשיר אחרת עשויים להיתבע על אפלייה כזאת או אחרת. חלקם מראיינים בעצמם ומסננים (עבודה מפרכת לעשרות מועמדים הניגשים ומתאימים לתנאי המכרז) אבל רובם מעדיפים שהמכונים יעשו את רב העבודה בעצמם (זה רק עולה יותר כסף אבל חוסך את זמנם). שינוי החוק לא יפחית את מספר הנשלחים אלא ינפח עוד יותר את תקציבי המשרדים הציבוריים שישלמו לכל נבחן גם עלות יום עבודה (אני מניח שבסיס תשלום העלות של יום עבודה יהיה השכר הממוצע במשק ליום עבודה. או תעריף של יום עבודה של ממלא התפקיד המיועד.)וכך יצא שכרינו בהפסידנו ועוד כסף שלנו האזרחים יוצא לריק.
בני ידידי,
אני רואה שאתה מסכים איתי בכל, אך משוכנע כי תקציב הממשלה יהיה נפוח עוד יותר בגללה.
אז קודם כל, הסר דאגה מליבך. תוספת התקציב הינה שולית עבור הממשלה, גם אם תשלם על כל מיון את המינימום הקבוע בחוק, סה"כ 22 ש"ח לשעה.
לגבי המעסיקים הפרטיים – הם דווקא לא מזמינים מינימום נבדקים אלא כמות היסטרית של נבדקים.
כיצד אני יודע? שכן לא משנה לאיזה משרה אני אנסה להתקבל, איכשהוא יגיעו קורות החיים שלי אל רכזי השמה של שירות לקוחות – שזוהי המשרה עם התחלופה הגבוהה ביותר במשק.
אחרי שתעבור ההצעה – כבר לא ימוינו אנשים שכל התאמתם לתפקיד הינה מספר תעודת זהות ודופק, אלא יבוצע סינון אמיתי, וכך תימנע השפלה מעשרות מועמדים מדי יום.
לי יצא ללכת פעמיים לימי מיונים שלא עברתי ובזבזתי עליהם זמן יקר וגם מכספי כדי להגיע לשם !!!
החוק הזה עבר?
לפני שבועיים הייתי במבחן מיון לקידום בעבודה והיום הזה לא שולם לי, האם אני זכאי לתשלום? האם אני זכאי להחזר הוצאות נסיעה?
החוק לא קודם עדיין, אולי תחת הכנסת הבאה