הרפורמה בביטוחים הפנסיונים מאפשרת לעובד שמנהל את החיסכון הפנסיוני שלו בגוף פנסיוני מסוים, להעביר בכל רגע שירצה, את כל כספי החיסכון הפנסיוני שלו לגוף פנסיוני אחר לפי בחירתו.
לא ניתן להעביר חלק מהכפים שנצברו לקרן פנסיה אחרת או לגוף פנסיוני אחר.
האפשרות לנייד את כספי חסכון הביטוח הפנסיוני כוללת העברה לגוף פנסיוני אחר למכשיר פנסיוני מאותו סוג, ואפשר גם לבחור במכשיר פנסיוני אחר לגמרי.
חשוב מאוד שהעובדים יהיו מודעים לעובדה, שהעברת הכספים מגוף פנסיוני אחד לאחר כמו גם החלפת מסלולי השקעה, עלולות לפגוע בזכויות שצבר העובד ובהטבות אחרות שזכה להן בגוף הפנסיוני המקורי או במסלול ההשקעה המקורי שבו בחר.
אחת השאלות שעולות כיום יותר מתמיד בקרב עובדים שהביטוח הפנסיוני שלהם הוא ביטוח מנהלים היא, האם ניתן – והאם כדאי – להעביר את כספי החסכון מביטוח מנהלים לקרן פנסיה מקפת.
ובכן, הרפורמה בביטוחים הפנסיוניים כוללת גם אפשרות לרוב העובדים שהביטוח הפנסיוני שלהם הוא ביטוח מנהלים, להעביר את הסכום שהצטבר בביטוח המנהלים שלהם, כמו גם את ההפקדות העתידיות, לקרן פנסיה מקפת.
אלא שלפני שממהרים להעביר את ביטוח המנהלים לקרן פנסיה יש להתייעץ עם יועץ פנסיוני משום שכל מקרה לגופו.
לא תמיד כדאי לעובד להעביר את כספי החסכון מביטוח המנהלים לקרן פנסיה, ויש גם מקרים בהם הוא אינו רשאי להעביר.
במילים אחרות, לא כל ביטוח מנהלים כדאי להעביר לקרן פנסיה. לכל פעולה כזאת יש השלכות ויש לבחון אותן עם יועץ פנסיוני.
לדוגמה, עובדים שנפתחו להם ביטוחי מנהלים לפני יוני 2001 עלולים לגלות כי המעבר יגרום לירידה בקצבה שיקבלו.
עובדים שמניידים ביטוחי מנהלים ותיקים עלולים להפסיד את המקדם המובטח, שהינו הסכום שבו מחולק הסכום שנצבר בביטוח הפנסיוני בקביעת הקצבה.
עובדים שביטוחי המנהלים שלהם נפתחו לאחר יוני 2001 יכולים להעביר את הסכום שנצבר בביטוח המנהלים שלהם לקרן פנסיה מקפת, אבל גם כאן יש שיקולים בעד ונגד ההעברה, בהתאם לנתונים הספציפיים של אותו עובד.
בעקרון, ככל שהעובד צעיר יותר, כך גוברת הכדאיות שלו להעביר את ביטוח המנהלים לקרן פנסיה, משום שההפרשים בדמי הניהול בין ביטוח המנהלים לבין קרן הפנסיה יהיו לתקופה ארוכה יותר. בנוסף, הסיכון לפגיעה בקצבה אחרי הפרישה, נמוך יותר.
זאת ועוד, ככל שהעובד צעיר ובריא יותר, כך גוברים הסיכויים שקרן הפנסיה תקבל אותם ללא החרגות מיוחדות.
מנגד, כאשר מצבו הבריאותי של העובד לקוי, המעבר לקרן פנסיה עלול לפגוע בו, שכן בקרנות הפנסיה קיימת תקופת אכשרה של חמש שנים במרכיב הביטוחי.
עובדים שיש להם בעיות רפואיות עלולים לאבד את הכיסוי הביטוחי בעת המעבר. יתרה מכך, קרנות הפנסיה יכולות לסרב לקבל לקוחות שמצבם הבריאותי לקוי או להחריג מחלות מסוימות מהביטוח.
אוכלוסייה נוספת שיתכן שלא כדאי לה לנייד את כספי ביטוח המנהלים לקרן פנסיה הם עובדים שזוכים לתנאים טובים במיוחד בביטוח המנהלים.
ביטוח המנהלים מבוסס על הסכם אישי בין הגוף שמנהל את הכספים לבין העובד החוסך. לעומת זאת, קרן פנסיה מתנהלת על סמך חוזה אחיד לכל העמיתים ואינה מחויבת לשמר את התנאים שבהם התנהל ביטוח המנהלים.
פרט לעובדים שכדאי להם לנייד את ביטוח המנהלים לקרן פנסיה ולאלה שלא כדאי להם, יש גם עובדים שאינם יכולים לנייד.
לדוגמה, עובדים שלקחו הלוואה מחברת הביטוח בה מתנהל ביטוח המנהלים שלהם והכסף בקופה משמש כביטחון עבור ההלוואה אינם יכולים לנייד את הכספים לקרן פנסיה. גם כאשר יש עיקול או שעבוד על החשבון, לא ניתן לנייד את הכסף.
דוגמאות אחרות לעובדים שאינם יכולים לנייד את כספי ביטוח המנהלים לקרן פנסיה: עובדים שפרשו והחלו לקבל את קצבת הפנסיה, ועובדים שהגישו בקשה לקצבת נכות, גם אם היא לא אושרה עדיין.
