עו"ד הדס פריזמנט, מומחית לדיני עבודה ובעלת התמחות מיוחדת בייצוג מעסיקים
נכתב על ידי עו"ד הדס פריזמנט
לקראת הבחירות הצפויות להתקיים באפריל 2019, פעמים רבות מתלהטות הרוחות, גם במקום העבודה, ונשאלת השאלה, האם לעובדים יש זכות להביע את דעתם הפוליטית במקום העבודה או מחוצה לו.
עולה גם השאלה, באילו צעדים רשאי המעסיק לנקוט כנגד עובד שבוחר לפרסם את דעותיו הפוליטיות במקום העבודה או מחוצה לו, ואיזה זכויות יש למעסיק כנגד עובד שמחזיק בדעה פוליטית שהיא לא בדיוק כוס התה של המעסיק.
בנושא זה, ישנה התנגשות בין שתי זכויות- הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק; ומנגד, זכותו של העובד לחופש ביטוי.
הכלל- איסור אפליה
הכלל הבסיסי מעוגן בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, ואוסר על אפליה בין עובדים או בין דורשי עבודה, מחמת השקפתם או מפלגתם, בקבלה לעבודה, בתנאי עבודה, בקידום בעבודה, בהכשרה או השתלמות מקצועית, בפיטורים או פיצויי פיטורים או בהטבות ותשלומים הניתנים בקשר לפרישה מעבודה.
האם רשאי מעסיק לפטר עובד בשל הבעת דעה פוליטית?
על פניו, התשובה אמורה להיות, שפיטורים על רקע הבעת דעה פוליטית מהווים אפליה אסורה. יחד עם זאת, שאלה זו נידונה במספר פסקי דין והתשובה איננה אחידה.
בסע"ש (י-) 42715-12-15 תמרה סויטי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם בנבו ב5.4.2017), דן בית הדין לעבודה במקרה של עובדת בחברת פלאפון, שהחליפה את תמונת ה"פרופיל" שלה בחשבון הפייסבוק שלה, שם הזדהתה כעובדת פלאפון, בתמונתו של מחבל שביצע פיגוע דקירה בנער בירושלים. העובדת גם כתבה "שבית את נפשי שהיד".
העובדת נדרשה להסיר את הפרסום, והוזהרה שאם לא תעשה זאת היא תפוטר. משסירבה לעשות זאת, וטענה כי מדובר בחבר טוב שלה, התנהלה תכתובת בווטסאפ בין העובדת למנהלת, בסיומה העובדת פוטרה לאלתר.
בית הדין לעבודה קבע, כי התובעת פוטרה ללא שנערך לה הליך שימוע כדין, אלא רק באמצעות תכתובת בפלאפון. עוד קבע בית הדין, כי פיטוריה של התובעת, בתוך 24 שעות, האולטימטום שהוצב בפניה, וכל זאת כשהתובעת אבלה על מות חברה, מהווה "משפט שדה" ואינו יכול להיחשב כהליך תקין.
בית הדין הכיר בכך שההאשמות שעמדו בפני התובעת, לפיה היא הביעה תמיכה במחבל ובמעשה טרור, הינן חריגות בחומרתן. ואולם, דווקא בשל כך, קבע בית הדין, התעצמה עוד יותר חובת המעסיק ליתן לתובעת זכות טיעון.
עוד פסק בית הדין, כי אילו היתה הנתבעת מקיימת שימוע, היא היתה מגלה את טענותיה של התובעת, מהן עולה כי היא אינה תומכת בטרור וכי מרבית חבריה יהודים.
בסופו של יום, פסק בית הדין לתובעת, שעבדה בחברת פלאפון במשך שנה וחצי בלבד, פיצוי בסך 30,000 ₪, ופיצוי נוסף בסך 10,000 שקלים בגין עוגמת נפש.
מניתוח פסק הדין עולה, כי בית הדין לא אסר על פיטורי עובד בשל הבעת דעה פוליטית, אך זאת בכפוף לקיום הליך תקין של שמיעת העובד קודם לכן. בנוסף, יש להדגיש, כי התובעת לא פוטרה בשל הבעת דעה פוליטית, אלא בשל תמיכה בטרור לכאורה.
מנגד, במקרה דומה, סעש (נצ') 26396-08-14 עביר רואשדה נ' מור מאר בע"מ, דן בית הדין לעבודה בעובדת שפוטרה לאחר ששיתפה בעמוד הפייסבוק שלה הפנייה לקישור המכיל תמונות של יהודים בתקופת השואה, עם כיתוב "Similarities between Jewish Holocaust and Palestinian Genocide"
העובדת התנצלה, אך התנצלותה נדחתה והיא פוטרה לאלתר.
בית הדין לעבודה קבע, כי לעובדת זכות לחופש ביטוי, וכי אין להפלותה בשל עמדתה והשקפת עולמה, גם אם זו אינה מקובלת על המעסיק או פוגעת בו.
בית הדין קבע כי אין המדובר ב"הסתה" במקרה זה, שכן העובדת רק העבירה את הקישור ולא הוסיפה אמירה משלה. משכך, בית הדין קיבל את הבקשה, ביטל את הפיטורים והחזיר את העובדת לעבודה.
חשוב לציין, שכשמדובר בעובדי ציבור, חלות הוראות אחרות, שכן הללו כפופים למגבלות מיוחדות. כך למשל, במקרה בו פסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד כתבה על חיילי צה"ל שנהרגו "כן ירבו, אמן", אישר בית הדין את הפיטורים.
לסיכום:
בבואו של מעסיק לפטר עובד בשל אמירה או התבטאות, יש לבחון מספר קריטריונים: סוג האמירה – האם מדובר בהבעת דעה בלבד או בהסתה או קריאה לאלימות; הנזק שנגרם לתדמיתו הציבורית של המעסיק או ההשפעה על האווירה במקום העבודה; האם התקיים הליך שימוע תקין בטרם קבלת החלטת הפיטורים. בית הדין ידון בכל מקרה לגופו ויפסוק בהתאם לנסיבות.
עו"ד הדס פריזמט הינה עורכת דין העוסקת מזה כעשור בתחום משפט העבודה על כל רבדיו, ומייצגת מעסיקים ועובדים במגזר הפרטי והציבורי.
