המוזג 'איזון בין חיים אישיים לעבודה' צובר פופולריות רבה בקרב עובדים רבים, אלא שנראה שיש עדין פער גדול מדי בין תפיסות ההנהלה לגבי האיזון בין חיים אישיים לעבודה לבין תפיסות העובדים.
אף על פי שנראה שיותר ויותר ארגונים תומכים כיום באיזון בין חיים אישים לעבודה ומודעים לקשר שבין איזון כזה למוטיבציה של העובדים, יש עדיין מנהלים רבים שנוקטים בגישה שגורסת כי העדיפות העליונה צריכה להנתן למילוי המשימות, גם אם לוחות הזמנים צפופים מאוד, ורק אם נשאר זמן, ניתן ליישם את שעות הפנאי של העובדים.
במילים אחרות, יש עדיין הרבה מאוד מנהלים בכירים שלא מאמינים שניתן לקיים ארגון מצליח, כל עוד האיזון אכן נשמר והעובדים מקדישים את שעות אחר הצהריים והערב לבני משפחתם או לעיסוקי הפנאי שלהם.
חשוב לציין, כי מומחים בינלאומיים בתחום הארגונים טוענים, כי ההנהלה הבכירה היא שקובעת את הסטנדרטים להתנהגות מקובלת.
לכן, האיזון בין חיים אישיים לעבודה צריך להגיע מלמעלה, כמנהג המקובל בחברה ונחשב לחיובי.
תרבות ארגונית שמעודדת את עובדים להטעין מצברים לאחר שעבדו קשה, היא הדרך הטובה ביותר לוודא שהעובדים לא נשחקים ולא מאבדים את המוטיבציה ואת מחוברותם לארגון.
תפקידה של ההנהלה הבכירה בנושא זה של איזון בין חיים אישיים לעבודה אינו תאורטי בלבד אלא הוא צריך לקבל ביטוי במעשים בפועל, תוך מתן דוגמה אישית של המנהלים הבכירים.
אם כן, איך בדיוק מתבטא האיזון בין חיים אישיים לעבודה. כאשר מדברים על איזון בין עבודה לחיים אישיים, מדברים על אורח חיים ועל מעסיקים שמייחסים את אותה חשיבות לשאיפות המקצועיות של העובדים שלהם כמו לרווחה האישית הכללית שלהם.
ממחקר שבוצע בארה"ב בקרב עובדים ומנהלים עולה, כי כ-60% מהעובדים מטילים את האשמה על המעסיקים שלהם, כאשר הם חשים שאין איזון בארגון בין חיים אישיים לעבודה, או שיש עובדים שנהנים מאיזון טוב יותר לעומת אחרים שלא.
עוד עולה מהמחקר, כי כ-33% מהמבוגרים המועסקים בארה"ב עובדים בימי שבת, ראשון (יום המנוחה השבועי בארה"ב) או בימי חג.
כתוצאה מכך אמרו כ-66% מהעובדים במשרה מלאה (במסגרת המחקר) כי הם לא מאמינים שיש להם איזון בין עבודה לחיים אישיים.
עובדים רבים מחפשים יותר תמיכה מהארגון לגבי איזון בין חיים אישיים לעבודה ומהמנהלים שלהם.
אבל מהמחקר עולה, כי כ-23% בלבד מההנהלות הבכירות של ארגונים בארה"ב מאמינות שהן מקדמות תרבות ארגונית שתומכת באיזון בין עבודה לחיים אישיים.
מנגד, עולה מהמחקר, כי כ-72% מהעובדים מאמינים שאיזון בין עבודה לחיים אישיים הוא גורם חשוב מאוד בבחירת מקום עבודה.
בנוסף, כ-57% ממחפשי העבודה אומרים שאיזון לקוי בין עבודה לחיים אישיים הוא מבחינתם שיקול לא להצטרף לחברה שהם מועמדים אליה.
מסקר אחר שנערך בקנדה על ידיMental Health Research Canada עולה, כי כ-67 אחוזים מהעובדים אומרים שהממונים עליהם תומכים ביעילות בבריאות הנפשית שלהם, אבל יש תחומים שצריכים להשתפר.
חשוב לציין, כי איזון בין עבודה לחיים אישיים הוא לא דבר שהארגון משיג באופן חד פעמי ולאחר מכן אינו נמצא עוד על סדר היום.
זהו מאמץ מתמשך שמטרתו לקיים בארגון שיטות עבודה שנותנות מקום חשוב לבריאות הנפשית והרווחה של העובדים, תוך שהן מאפשרות להם להשיג את המטרות המקצועיות.
כ-27% (בלבד) מהעובדים בסקר שנערך בקנדה אמרו שהמנהל שלהם דורש מהם לקחת את ההפסקות והחופש הנדרשים ורק כ-25% מהעובדים שנסקרו אמרו כי המנהל שלהם תומך ומעודד איזון בין עבודה לחיים אישיים.
מנגד, כ-21 אחוזים בלבד (בסקר הקנדי) מהעובדים אומרים שהם מרגישים מוערכים על ידי המנהל שלהם, כ-20 אחוזים מהעובדים אמרו שהמנהל שלהם תמיד יוצר קשר כדי לעדכן אותם לגבי שינויים שעלולים להשפיע על עבודתם) וכ-15 אחוזים בלבד אמרו שהמנהל שלהם עוזר להם לנהל את עומס העבודה שלהם.
למרות תחושות העובדים, בסקר שנערך בקרב המנהלים, כ-48 אחוזים מהמנהלים אמרו כי הם 'מסכימים מאוד' עם הקביעה כי הם מפגינים הערכה לעובדים ומכירים באופן קבוע במאמצים ובעבודה הקשה של העובדים שלהם.
כ-47 אחוזים מהמנהלים משוכנעים שהעובדים שלהם מעודכנים בשינויים שעשויים להשפיע אליהם.
כ-33 אחוזים בלבד מהמנהלים השיבו כי הם 'מסכימים מאוד' עם הקביעה שיש להם תקשורת ושיתוף פעולה קבועים עם העובדים שלהם לגבי תפקידיהם בחברה.
