עובדת בכירה בחברה למוצרי אבטחה ובטחון הופלתה לרעה בשל היותה אשה וגם בגלל נטייתה המינית. בית הדין לעבודה פסק, כי המעסיק ישלם לעובדת שהופלתה פיצוי בסכום של 50 אלף שקלים שהינו הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק באפליה זו ללא הוכחת נזק.
על אף תפקידה הבכיר של העובד, ניסה הממונה עליה להסב את תפקידה ממנהלת למזכירה. כאשר סירבה העובדת לשתף פעולה עם הורדה זו בתפקיד, הממונה 'סימן' אותה ועל ידי כך פגע בה, ובסופו של דבר היא פוטרה.
ביה"ד: העברת עובד מתפקיד ניהולי למזכירותי – פסול
חשוב להדגיש, כי העברת כל עובד באשר הוא מתפקיד ניהולי לתפקיד מזכירותי הנו פסול. בית הדין לעבודה קבע, כי במקרה זה הממונה נהג כך כלפי העובדת רק בשל היותה אישה.
יתרה מכך, הממונה אף הפגין זלזול ולעג כלפי נטייתה המינית של התובעת. בית הדין קבע, כי השימוש בביטוי 'אישתתה' הינו פוגעני מעליב ומביש ואין לו כל מקום במערכת יחסי העבודה.
מכיוון שכך, פסק בית הדין לעבודה כי על המעסיק לשלם לעובדת פיצוי בסכום של 50 אלף שקל, בשל הפלייתה על רקע נטייתה המינית והיותה בקשר זוגי עם אישה אחרת. בנוסף, פסק בית הדין כי המעסיק ישלם לעובדת פיצוי בסכום של 36.87 אלף שקל השווה לשלוש משכורות, משום שבנוסף לאפליה הוא גם הפר את זכות השימוע שלה.
החוק קובע: אסורה אפליה על רקע נטייה מינית
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כי אסור להפלות עובדים בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית. איסור זה חל על אפליה בין אם היא במסגרת קבלה לעבודה, בתנאי העסקה, בקידום, בהכשרה או ביציאה להשתלמות מקצועית, בפיטורין או בתשלום פיצויי פיטורין ובנושא הטבות ותשלומים המגיעים לעובדים בעת יציאה לפרישה.
כל עובד שזכותו לשוויון במקום העבודה הופרה בגלל נטייתו המינית או בגלל זהותו המגדרית, יכול לפנות אל בית הדין לעבודה ולהגיש תביעה משפטית לתשלום פיצויים נגד המעסיק.
נטל ההוכחה על המעסיק
על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה יש לעובדים שהופלו עילה לתבוע את המעסיק שביצע את האפליה. חשוב לציין כי החוק קובע שהנטל להוכיח כי המעסיק לא הפלה את העובד מוטל על המעסיק.
נטל ההוכחה מוטל על המעסיק כל עוד העובד הוכיח כי עמד בתנאים שהציב המעסיק לקבלה לעבודה, לקידום או להשתלמות. כאשר מדובר בפיטורים נטל הוכחה מוטל על המעסיק כל עוד הוכיח העובד כי התנהגותו ולא מעשיו הם לא אלו שהובילו לפיטוריו.
עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק
בית הדין יכול לפסוק פיצויים לעובד שהופלה או למועמד שלא התקבל לעבודה בגלל נטייתו המינית, בסכום של עד 50 אלף שקלים, גם ללא הוכחת נזק. יתרה מכך, אם בית הדין הגיע למסקנה כי הפיצויים אינם מספיקים הוא יכול, בנוסף לפיצויים, להורות למעסיק לקבל את המועמד לעבודה (או להחזיר לעבודה את העובד שפוטר). למרות כל זאת, בעת קביעת הפיצויים מתחשב בית הדין בנסיבות כל מקרה לגופו.
עובד פירסם בפוסט שהופלה בשל נטייה מינית וישלם פיצוי
ולמרות כל הנאמר כאן, לפני כשנה חייב בית הדין מועמד לעבודה לשלם למעסיק שלא קיבל אותו לעבודה, פיצוי בסכום של 15 אלף שקל, משום שהמועמד פירסם פוסט בפייסבוק לפיו הוא הופלה בקבלה לעבודה בגלל נטייתו המינית. אלא שהוא כלל לא הביא ראייה או הוכחה לכך שהמעסיק ידע על נטייתו המינית. לאור זאת, הוסר נטל ההוכחה מעל המעסיק.
בית הדין קבע כי מאחר שהמעסיק לא ידע על הנטייה המינית של המועמד, הרי שאין כאן אפליה, והמעסיק לא הפר את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
המעסיק בתגובה תבע את המועמד בגלל לשון ברע. בית הדין הגיע למסקנה כי מדובר בפרסום שאינו אמת ושלא נעשה בתום לב. עוד נקבע, כי המועמד ניסה על ידי הפוסט לאלץ את המעסיק לקבלו לעבודה. לאור כל זאת חייב אותו בית הדין לשלם למעסיק פיצוי בסכום של 15 אלף שקל.
