הדרכות בארגונים המחוייבות ברגולציה הן הדרכות חובה. כמעט כולם יודעים שיש הכרח לבצע בארגון הדרכות בנושא הטרדה מינית. אבל כמה ארגונים מודעים לחשיבות העליונה שמייחסת הרגולציה לנושא הבטיחות בעבודה? אם לשפוט על פי מספרן ההולך וגובר של תאונות העבודה, נראה שלא הרבה.

המקרים המתפרסמים חדשות לבקרים הם המקרים היותר קיצוניים של מקרי מוות של פועלים שנופלים אל מותם. אבל מסתבר שיש הרבה מאוד סכנות האורבות גם לעובדי המשרדים.

הרגולטור קבע כללים מאוד ברורים לגבי הרמת חפצים והזזתם, מגוון רחב של תקנות בטיחות בנושאי חשמל, כמו למשל: אילו מכשירי חשמל מותר להפעיל במשרד ואילו לא, מתי אסור להביא מהבית מפצלים לשקעי חשמל, מה קורה במקרים של שריפה שנגרמת מתקלה בחשמל, וכו.

כללי בטיחות נוספים הרלוונטיים למשרדים הם למשל עבודה עם סולם (כאשר עבודה בגובה של יותר מ-2.5 מטרים דורשת רישיון מיוחד), יש כללי בטיחות אש ויש כללים בנוגע לרעש.

מה אומר החוק ומה הוא לא אומר

על פי חוק, ארגונים חייבים להעביר את ההדרכות. אלא שהחוק לא מפרט באיזו דרך להעביר את ההדרכות הללו ואיך יש להעביר את התכנים. האם יש ללמד פרונטלית, האם באמצעים דיגיטליים, האם מספיק לשלוח אימייל לעובדים כאשר אלה האחרונים רק מסמנים שהם קראו את החומר וכו.

בכל מקרה, המעסיק חייב לתעד את העובדה שעובדיו אכן קיבלו את ההדרכה. מה קורה אם לא היתה הדרכה או שהיא לא תועדה? אם למשל עובד שלכם מביא מהבית מפצל לשקע חשמל, וכתוצאה מהמפצל שהוא הביא והתקין בעצמו ללא רשות נוצרה שריפה, או שהוא נפגע בדרך כלשהי, אותו עובד שגרם לנזק יוכל לאחר מכן לתבוע את המעסיק משום שלא קיבל הדרכה בנושא בטיחות.

מה קורה בפועל? הדרכות הרגולציה נחשבות לעול מהסוג שארגונים מדחיקים ולמעשה דוחקים לקרן זווית. תמיד יש משהו יותר דחוף וחשוב. ואם בכך לא די, הרי שנראה כי דרישות הרגולטור בנושא זה הולכות וגוברות כל הזמן. כל פעם נכנסים נושאים חדשים, על ידי עוד ועוד רשויות שמכפיפות כללים ותקנות שיש להדריך לגביהן בארגון.

אם כן, הדרכת הבטיחות במקום העבודה היא אחת מהדרכות הרגולציה, שזוכה למעט מדי התיחסות, כמו גם כללי כיבוי אש, התנהגות בשעת חירום, בטיחות בתהליכי עבודה, או בעבודה עם חומרים מסוכנים ועוד.

אחריות המעסיק

למה זה כל כך חשוב ולמה דווקא עבור מנהלי ומנהלות משאבי אנוש? משום שהחקיקה בתחום הבטיחות התעסוקתית מטילה אחריות על המעסיק לדאוג לקיומה של סביבת עבודה בטוחה עבור העובד.

תחת האחריות הזאת כלולים ביצוע בדיקות סביבתיות תקופתיות, בדיקות רפואיות תקופתיות, אספקת ציוד מגן המתאים לסוג העבודה, לסביבת העבודה ולעמדת העבודה, הדרכת העובדים ביחס לטיב עבודתם ולדרכים ולאמצעים שמאפשרים להם להימנע מסכנה הכרוכה בעבודה. כלומר, הקפדה על קיומה של סביבת עבודה בטוחה עבור העובד.

זאת ועוד, כל מעסיק נדרש להתייחס להיבטים של בטיחות ובריאות העובדים, גם בעת שהוא בוחר קבלן כוח אדם, משום שהאחריות לעבירות הבטיחות חלה על המעסיק עצמו.

למנות גופי בטיחות

בנוסף, במצבים מסויימים מחייב החוק את המעסיק למנות גופי בטיחות פנים, בהם נאמן בטיחות, ועדת בטיחות וממונים על הבטיחות. המעסיק מחוייב גם להסתייע בגופי בדיקה חיצוניים שיש להם מומחיות מיוחדת בנושאים המחייבים התמחות מקצועית ייחודית.

ארגונים יכולים להסתייע בגורמים חיצוניים לשם ביצוע הדרכות לעובדים בתחומים השונים, כמו למשל הדרכות של המוסד לבטיחות וגיהות שמעניק את שירותי ההדרכה לארגונים בחינם.

חשוב מאוד להבין, כי האחריות המשפטית המוטלת על המעסיק היא אינה כלל יוצא דופן, אלא היא מהווה את עיקר הכלל המשפטי עצמו. יתרה מכך, האחריות המשפטית חלה על המעסיק גם אם לא קרתה כל תאונה בעת שהופרו כללי הבטיחות.

לדוגמה, אם עובד עבד בסביבה בה יש כבלי חשמל חשופים, או שיש תקלה בטיחותית בעמדת העבודה שלו, או שלא סופקו לו כל אמצעי המגן או שילוט המזהיר מפני בעיה בטיחותית, המשמעות היא שהוא הועסק בניגוד לתקנות. במקרה כזה, גם אם לא קרה לו כלום, עדיין המעסיק עבר על החוק. והוא (המעסיק) עלול להתבע בין אם על ידי העובדים עצמם ובין אם על ידי הרשויות האחראיות לאותה תקנה שהופרה.

כתבות נוספות בנושא בטיחות בעבודה:

אילו נזקי בטיחות עלולים להיגרם לעובדים מרעש ואוויר לא נקי

מבטיחים בטיחות: 5 סיכוני בטיחות במשרדים שיש להישמר מהם

תהיו בטוחים: למה מחייב החוק את המעסיקים להקפיד על כללי בטיחות במשרד

אוכפים בטיחות: 3 אתרי תמ"א 38 נסגרו בגלל ליקויי בטיחות מסכני חיים

אוכפים בטיחות: 3 אתרי תמ"א 38 נסגרו בגלל ליקויי בטיחות מסכני חיים