דו"ח ה- OECD שהוגש אתמול קובע בנוסף לשיעור התעסוקה הגבוה, כי ישראל מוכנה ביחס לשאר מדינות הארגון להזדקנות האוכלוסייה, וכי ההוצאה הציבורית על פנסיה נמוכה. עוד הדו"ח קובע כי הדוח קובע כי התעסוקה התרחבה באופן משמעותי ותרמה לעלייה בהכנסות משקי הבית וכי בעקבות מספר יוזמות ממשלתיות בתחומי החינוך והתעסוקה, ניתן לראות שיפור בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב חרדים וערבים.
אפשרויות תעסוקה
הדו"ח מציין שיפור משמעותי בשילוב הקבוצות החלשות בשוק העבודה. על פי הדו"ח, שוק העבודה הישראלי המשיך להפגין ביצועים טובים בשנים האחרונות: האבטלה ירדה ושיעור התעסוקה עלה באופן משמעותי, שניהם הניבו עלייה משמעותית בהכנסות משק הבית. בישראל יש חלק גדול של עובדים בשכר נמוך (22%). יש מספר הולך וגדל של מספר הולך וגדל של עובדים במיומנות נמוכות מרקעים שונים, כולל פלסטינים ועובדים זרים. עוד הדו"ח קובע כי בעקבות מספר יוזמות ממשלתיות בתחומי החינוך והתעסוקה, ניתן לראות שיפור בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב חרדים וערבים.
פנסיות
הדו"ח מציין שיפור במערכת הפנסיה והרווחה של גמלאים. הוא מדגיש כי לישראל יש אוכלוסייה צעירה שנכנסת לתקופה של הזדקנות דמוגרפית מתונה והדור הצעיר מאורגן מבחינה פנסיונית, הודות לרפורמות שיושמו מאמצע שנות ה- 90, שהגדירו תועלת כלכלית ברת קיימא: תכניות פנסיה לעובדים פרטיים וציבוריים והקמת פנסיה בעלת שני נדבכים במימון ציבורי מוגבל:
הנדבך הראשון היא במימון ציבורי, פנסיה אוניברסאלית למחצה צנועה, ובעלת כיסוי תועלתי הכולל קצבת זקנה בסיסית לכל המוטבים והשלמת ההכנסה הכפופה לבדיקה באמצעים מחמירים.
הנדבך השני הוא מערכת תכניות "מוגדרות תרומה" בהן המוטבים יכולים לבחור את הספק שלהם. נדבך שני זה מיושם כחיסכון חובה וכתכנית לכל העובדים (עד לרמה של השכר הממוצע במשק), שתרומתם לשיעור עלה בהדרגה. מערכת זו עדיין נהנית מתמריצי מס ללא החזר מס הכנסה לעובדים. בניגוד לפנסיה פרטית המבוססת על חיסכון אישי ואינה מציעה יתרונות מס.
הכלכלה הישראלית
הדוח מציין כי הכלכלה הישראלית צומחת באופן קבוע זה השנה ה-13 ומדגימה יציבות יוצאת דופן וכן כי שיעור הצמיחה בישראל גבוה מרוב מדינות ה –OECD כבר למעלה מעשור.
רמת התחרות והריכוזיות במשק מוסיפים להוות סוגיות מרכזיות בדוח אשר מתייחס לרפורמות בעלות השפעה שננקטו במטרה להגביר את התחרותיות במשק. בהקשר זה הדוח מציין, בין היתר, את רפורמת המזון (רפורמת הקורנפלקס) להסרת חסמים ליבוא מזון רגיל וכן כי שנים של רפורמות בענפי התשתיות הובילו לירידה במחירי התחבורה האווירית ובמחירי הסלולר.
יחד עם זאת, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים. רמת החיים הממוצעת נמוכה ביחס למדינות ה- OECD המובילות, קיימים אתגרים סביבתיים מתמשכים והפריון נמוך באופן יחסי.
העוני בישראל
שיעור העוני היהודי בישראל על פי הדו"ח עומד על כ-25% (לפני תשלומי מסים והעברות). כ-80% מהחרדים חיים בעוני לפני מסים והעברות, ולאחריהן כ-70%. כ-60% מהערבים מוגדרים כעניים, לפני מסים והעברות – כ-55% לאחריהן. מדובר באנשים החיים מתחת לקו העוני, שמוגדר כמחצית ההכנסה הכספית הזמינה החציונית. למרות שהאוכלוסייה החרדית בישראל סובלת מרמות גבוהות של עוני ושיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה והשכלה, הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם, ממצבם הכלכלי, וממצבם בדיור ובבריאות.