מכון אדוה לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם את דו"ח סיכום 2011 על פי מחקרו של ד"ר שלמה סבירסקי. מנתוני הדו"ח עולה כי שני השינויים המשמעותיים ביותר במשק בשנת 2010 היו, גידול בשיעור של 10% בהכנסות המאון העליון וגידול בשיעור של 30% בעלות שכר המנהלים הבכירים בחברות הנכללות ברשימת "תל אביב 25", הכוללת את 25 החברות הציבוריות הגדולות במשק.
מן המחקר עולה כי פסגת פירמידת ההכנסות הולכת ומתרחקת משאר הפירמידה: במהלך השנים 2000-2010, ההכנסה השנתית של רוב משקי הבית גדלה באחוזים ספורים בלבד, בעוד ההכנסה השנתית של משקי בית במאון העליון גדלה בשיעור של 19%. מגמה זו נבעה מגידול משמעותי בשכר המנהלים הבכירים במשק, כאשר בקרב החברות הנכללות ברשימת "תל אביב 25", שכר המנהלים גדל בין 2000 ל-2010 ב-142%.
בשנת 2010, השכר השנתי הממוצע של מנהל בכיר בחברה הכלולה ברשימת "תל–אביב 25", גדל ב-30% (בהשוואה ל-2009) ועמד על 11.97 מיליון ש"ח בשנה, או 998 אלף ש"ח בחודש. שכר המנהלים במשק גדול פי 114 מן השכר הממוצע במשק וזאת בעוד שלפני עשור (בשנת 2000) שכר המנהלים היה גבוה פי 49 בלבד מן השכר הממוצע במשק, קרי גידול בשיעור של 132% בפערי השכר.
על פי מכון אדוה, חוסר השוויון בישראל הוא מן הגבוהים בארצות ה-OECD. בהסתמך על מדד ג'יני (מדד אי השוויון), ישראל ממוקמת במקום ה-5 מבין 27 מדינות. ובעוד מדד ג'יני בארצות ה-OECD גדל מאז אמצע שנות ה-1980 בשיעור ממוצע של 4.3% בממוצע, בישראל עלה מדד ג'יני ב-13.8%. קרי, ישראל עוברת את מדד אי השוויון של מדינות ה- OECDב-221%.
שכר הנשים – 66% משכרו של גבר
מבדיקת פערי השכר במשק עולה כי השכר הממוצע החודשי של נשים, עמד על 6,386 ₪, סכום המהווה 66% מהשכר החודשי של גברים. השכר השעתי של נשים עמד על 43 ₪, סכום המהווה 84% מהשכר לשעה של גברים. בחישוב גס של הפער בין שכר הגברים לנשים במשק (המסכם פער בשכר שעתי וחודשי), עולה כי שכר הגברים במשק גבוה משכר הנשים בשיעור ממוצע של 25%.
