השינויים הטכנולוגים המהירים שמתרחשים כיום בהקשר של שוק העבודה, מאלצים לקיים שיתוף פעולה הדוק יותר מאי פעם בין משרד החינוך הקובע את תכני הלימוד לבין שוק הארגונים שניצב מול מחזור חמור בבעלי מיומנויות. אלא שמדו"ח מבקר המדינה עולה, כי שיתוף הפעולה הנדרש, ויישומו, לוקחים בחסר.
אם עד לפני זמן לא רב הקשר הזה היה בעיקר תאורטי, וההתייחסות אליו היתה מינורית, הרי שבימים אלה כל הגורמים מתחילים להפנים את מידת החשיבות שיש להכשרת תלמידי מערכת החינוך בכיוון של רכישת השכלה שתאפשר להם להגביר מיומנויות, ובעיקר את המיומנויות שצפויות להיות בעלות ביקוש גבוה בעשרות השנים הקרובות.
מדו"ח של מבקר המדינה עולה, כי על פי מחקרים, קיימות שמונה מיומנויות נחוצות וחיוניות במאה ה-21:
- יכולת חשיבה ביקורתית.
- יכולת פתרון בעיות.
- יכולת למידה עצמית.
- יכולת הכוונה עצמית.
- היכולת ליצור שיתוף פעולה ולעבוד בשיתוף פעולה.
- יצירתיות.
- ניהול מידע.
- אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית.
מבקר המדינה בדק כיצד נערך משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה והאם הוא מקנה לתלמידי מערכת החינוך בישראל את המיומנויות הנדרשות.
מהדו"ח עולה, כי במהלך החודשים ינואר 2019 עד מרץ 2020 בחן משרד מבקר המדינה את היערכות משרד החינוך בהתאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה-21 ובהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים לקראת שוק העבודה המשתנה.
מחברי הדו"ח מצאו, כי מטרת רפורמת הלמידה המשמעותית, שיושמה החל בשנת הלימודים התשע"ה (2014-2015), היתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהקנות לתלמידים את המיומנויות הדרושות להם כיום.
כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את הרפורמה, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל יסודי (המפקחים המרכזים, מנהלי בתי הספר ורכזי המקצוע בבתי הספר), כי לא היתה השפעה רבה של הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל יסודי.
מהדו"ח עולה, כי מאז יישום הרפורמה ועד סיום הביקורת הנוכחית לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף, החל בתהליך יישום לצורך גיבוש מדיניות, ועד הקניית המיומנויות.
זאת ועוד, בשנים 2016-2019 גיבשו כמה יחידות מטה במשרד החינוך מסמכי מדיניות להקניית מיומנויות לתלמידי מערכת החינוך.
המסמכים הצביעו על מיומנויות נדרשות רבות ושונות ללא כל תיאום. המשרד השתמש במסמכים אלה כדי לגבש תוכנית כוללת להקניית המיומנויות ובה: יעדים, סדרי עדיפות, אמצעים ולוחות זמנים.
באמצע אוקטובר 2020 טרם הסתיימה עבודת המטה למהלך אסטרטגי, להגדרה ולהטמעה של מיומנויות מוסכמות הנדרשות לתלמידים במאה ה-21, שבמרכזה דמות הבוגר של מערכת החינוך.
עוד עולה מהדו"ח, כי בגיבוש מסמך פדגוגיה מוטת עתיד שותפו גורמי מקצוע חוץ משרדיים, ובגיבוש התוכנית האסטרטגית שותפו כלל יחידות המטה במשרד החינוך.
אלא שבגיבוש מסמכי המדיניות לא שותפו נציגים ממשרדי ממשלה, מהמערכת להשכלה גבוהה, או מגופים סטטוטוריים בעלי השפעה על שוק העבודה, ולפיכך גם על המיומנויות שיידרשו בו. לעיתים אף לא שותפו בכך בעלי עניין מרכזיים ממטה המשרד.
זאת ועוד, המזכירות הפדגוגית מיפתה את תוכניות הלימודים כדי לבדוק באיזו מידה הוטמעו בהן המיומנויות. המיפוי התבצע בהתאם להנחיית ה-OECD, אך נערך לגבי מספר קטן של תוכניות לימודים, ורק בחטיבות הביניים.
לא היתה התייחסות לכל מקצועות החובה, לא היתה התייחסות לתוכניות הלימודים של החטיבה העליונה ולא היה שיתוף המפקחים המרכזים בביצועו.
מיפוי נפרד נערך אמנם גם על ידי המפקחים המרכזים, אבל 58% מהם ציינו כי לא מיפו את תוכניות הלימודים של חטיבות הביניים, ו-36% מהם ציינו כי לא מיפו את תוכניות הלימודים של החטיבה העליונה.
לאור כל זאת, התמונה העולה מהתוכניות שגיבש משרד החינוך לגבי היקף המיומנויות בתוכניות הלימודים לוקה בחסר.
