טכניקת מיינדפולנס שמיושמת בארגונים בקבוצות לשכבת הניהול וקבוצות לצוות העובדים הוכחה כמפחיתה רמות סטרס ושחיקה ותורמת ליעילות ולתפוקת הארגון באופן משמעותי. מומחי המרכז למיינדפולנס בראיון שמסביר על התופעה שכבשה את העולם.
אז מה זה מיינדפולנס? מיינדפולנס זו מיומנות, מיומנות אותה ניתן לטפח. ההגדרה האקדמית למיינדפולנס הינה ״תשומת לב מכוונת לרגע הזה ללא שיפוטיות״. נשמע פשוט? בתרבות העבודה המערבית – כנראה שלא! מדובר בטכניקה המאפשרת לנו לאמן את המוח, לתרגל את התודעה, ממש כמו שמאמנים שריר בגוף. בעזרת תרגול מיינדפולנס מתעצמים האיזון המנטלי, יכולות הקשב, הפרודוקטיביות, רמת האושר והחוסן הנפשי.
תרגול מיינדפולנס פרץ בעשורים האחרונים אל המיינסטרים. אוניברסיטאות מובילות בעולם הקימו מרכזי מחקר למיינדפולנס ובשנים האחרונות הנושא מצוי בחזית המחקר המדעי, נבחן בלמעלה מ-4,000 מחקרים ונמצא יעיל בהתמודדות עם מגוון רחב של מצבים כמו סטרס, חרדה, כאבים פיזיים ועוד. בעקבות מחקרים אלו, סדנאות מיינדפולנס נמצאות בסל הבריאות בקנדה ובאנגליה וחברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק, לינקדאין, טוויטר, GM, אינטל ורבות נוספות מציעות פעילויות מבוססות מיינדפולנס להנהלה ולעובדים.
מיינדפולנס – השיטה
את הפרוטוקול המקובל והנפוץ ביותר ללימוד מיינדפולנס פיתח פרופ' ג'ון קבט־זִין (Kabat–Zinn), שהקים לפני כארבעה עשורים את הקליניקה להפחתת מתח ואת המרכז למיינדפולנס ברפואה ובמקצועות הבריאות באוניברסיטת מסצ׳וסטס. פרופ' קבט-זִין ביקש להקל על סבלם של מטופלים אשר לא נותר עוד פתרון עבורם, כאלו שהרפואה המודרנית לא יכלה להועיל משמעותית למצבם – ביניהם מטופלים הסובלים מכאבים כרוניים, חולי סכרת ומטופלים הסובלים מחרדה ודיכאון – ופיתח פרוטוקול להפחתת מתחים מבוסס מיינדפולנס – MBSR (Mindfulness based stress reduction). פורמט MBSR הינו היום קורס המיינדפולנס הנחקר והרווח ביותר בעולם. מספר שנים לאחר פיתוח הפרוטוקול, הורחבה השיטה ויושמה גם בקרב האוכלוסיה הכללית, זאת במטרה לשפר את רווחתו הנפשית של הפרט ולהקל על התמודדויות היומיום. ואכן, לאחר קורס מיינדפולנס נצפה שיפור מובהק במצבם של המשתתפים במדדים פיזיולוגיים ונפשיים כאחד.
במהלך תרגול מיינדפולנס מאמנים את התודעה על ידי התמקדות באירועים המתרחשים ברגע זה: תחושות, רגשות, מחשבות וכו׳. דרך התבוננות מיוחדת זו, שאינה שיפוטית ומכוונת פנימה, מהווה קרקע פוריה להיווצרותן של תובנות מועילות המשרתות אותנו בהתרחשויות החיים. השיטה, שכיום מיושמת ברחבי העולם בקרב חיילים בצבא, תלמידים בבתי הספר, צוותים בקונגרס האמריקאי, נבחרי ציבור, בארגונים ובחברות, משנה את התפקוד המוחי, מפחיתה את מדדי הסטרס באחוזים ניכרים ואף מחזקת את מערכת החיסון.
״מדובר בדרך לאימון מוחי שרלוונטית היום יותר מתמיד לעולם העבודה״. אומר דני בן-עמרם מנהל המרכז למיינדפולנס. ״מחקרים מראים שתרגול מיינדפולנס משפר את היכולות היצירתיות ואת יכולות הקשב והריכוז בקרב מנהלים ובקרב צוות העובדים, וכן מייעל באופן משמעותי את יכולת קבלת ההחלטות״.
מיינדפולנס בארגונים
סטיב ג׳ובס תרגל מדיטציית מיינדפולנס במשך רוב חייו, ויש האומרים שעובדה זו אפשרה לו להפיק את המיטב ממוחו הייחודי ולהפוך למנהל היצירתי והמצליח שהיה. בביוגרפיה שלו, שנכתבה ע״י וולטר אייזקסון, הוא מצוטט כך: ״אם רק תשב ותתבונן, אתה תראה עד כמה חסר מנוחה הוא המיינד. אם תנסה להרגיע אותו זה רק יחמיר את המצב, אך לאורך הזמן הוא אכן נרגע, וכאשר זה קורה יש אפשרות לשמוע דברים עדינים יותר… אז האינטואיציה שלך מתחילה לפרוח ואתה מתחיל לראות דברים באופן יותר ברור ולהיות יותר נוכח… אתה רואה כל כך הרבה יותר ממה שראית קודם.״ תרגול מיינדפולנס, בדומה למתואר ע״י סטיב ג׳ובס, כולל התבוננות מכוונת ולא שיפוטית במה שמתרחש כאן ועכשיו, בתוכי ומחוצה לי. זהו אימון מוחי שנמצא רלוונטי ביותר בסביבות עבודה.
דני מספר כי ״גם במוסדות פיננסיים ובמגזר הציבורי התרגול מקבל דריסת רגל משמעותית יותר ויותר כשמקומות כמו הבנק העולמי, הפרלמנט הבריטי והנהלת האיחוד האירופי – בין השאר – בוחרים באותה הדרך בכדי לשפר את התפקוד, לחסוך בעלויות ולתרום לאיכות החיים של העובדים״. זו הזדמנות המאפשרת שיפור ניכר בחווית העובד, באופן שבו הארגון והעובד לוקחים יחד אחריות על הרווחה האישית, על סביבת העבודה ועל הצלחת הארגון.
שיפור מערכות יחסים פנים ארגוניות
לפי מומחי המרכז למיינדפולנס בזכות הטמעה של מיינדפולנס בארגון ניתן לצפות בשיפור מערכות יחסים פנים אירגוניות, שיפור התקשורת בין העובדים והגברת שיתוף הפעולה ביניהם ושיפור היחס בין המנהלים לעובדים. נמצא קשר בין מנהלים שמתרגלים מיינדפולנס ובין עובדים המרוצים ממקום עבודתם ומתפקדים טוב יותר. לא מפתיע שיותר ויותר פעילויות גיבוש לעובדים ברחבי העולם מבוססות על תרגול מיינדפולנס. תופעות אלו הן כמובן רצויות ביותר, וקל להבין מתוך כך מדוע תרגול מיינדפולנס משפר את החוסן האירגוני, אבל התמונה המלאה כוללת גם צמצום תופעות לא רצויות.
הפחתת רמות הסטרס והשחיקה
עפ״י סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה (15.8.17) 46% מהמועסקים בישראל (1.6 מיליון איש) חווים מתח או לחץ נפשי בעבודתם. מנכ״לים ומנהלים אף חשופים לרמות גבוהות יותר של סטרס (61%). סביבות עבודה רוויות עומס הן עניין שבשגרה במדינות המערב, ובמיוחד בישראל. סטרס, עומס ולחץ נפשי מובילים לפגיעה ברווחה הנפשית, מגבלות תקשורתיות עם הסביבה וכשלים פיזיולוגיים משמעותיים.
סטרס עולה כסף, והרבה! עלויות רפואיות עקיפות של מעסיקים בארה״ב גבוהות פי 2 עד 3 יותר מעלויות רפואיות ישירות. העלויות העקיפות נובעות מריבוי ימי היעדרות, ימי מחלה ומעל הכל מירידה בתפוקה הנגרמים ישירות כתוצאה מסטרס. עלות הירידה בתפוקה הנגרמת מסטרס בלבד מוערכת בארה״ב ב-200-300 מיליארד דולר בשנה, למעסיקים. זו אולי אחת הסיבות שהביאו את חבר הקונגרס האמריקאי טים ראין (Tim Ryan) לפעול להטמעת תרגול מיינדפולנס בארה״ב, ולפרסם את ספרו A Mindful Nation.
עפ״י ה-AAFP (איגוד רופאי המשפחה האמריקאי: American Academy of Family Physicians) כשני שליש מהפציינטים בארה״ב מגיעים לטיפול רפואי כתוצאה מבעיות הנובעות מסטרס. סטרס כרוני לרוב מוביל לשחיקה. בישראל אנו עדים לשכיחות שחיקה מדאיגה העומדת על כ-20% מהמועסקים כיום.
אחד היתרונות המובהקים והמשמעותיים של תרגול מיינדפולנס טמון בהפחתת רמות הסטרס. לא במקרה הקורס הידוע בעולם ללימוד מיינדפולנס נקרא MBSR – Mindfulness Based Stress Reduction – וכשמו כן הוא: מפחית את רמות הסטרס. שילוב מיינדפולנס בארגונים על פי פרוטוקולים נחקרים מפחית שחיקה, מצמצם ימי מחלה והיעדרויות, משפיע לחיוב על שיתוף הפעולה בקרב צוות העובדים, משפיע לחיוב על רמת המוטיבציה ושביעות רצון העובדים ומעלה את רמת הביצועים והיצרנות. במרכז למיינדפולנס מציעים ימי התנסות במיינדפולנס וסדנאות MBSR ייעודיות לארגונים.
המרכז למיינדפולנס הינו מיזם חברתי המציע פעילויות מבוססות מיינדפולנס לקהל הרחב ולארגונים. המרכז מקיים קבוצות תרגול קבועות, הרצאות, סדנאות, קורסים וטיפולים מבוססי מיינדפולנס.
