השתלבות חרדים בכלכלה הישראלית עשויה להקטין את תשלומי ההעברה אותם מעביר הביטוח לאומי לנזקקים להשלמת הכנסה ובד בבד להגדיל את הצמיחה במשק עם הגדלת המגזר היצרני.
משרד התמ"ת מתכוון להגביר את מספר ההכשרות של עובדים חרדים בתחומים בהם שכר העבודה במשק גבוה מן הממוצע, כמו מקצועות טכנולוגיים והיי-טק ובענפים בהם אין צורך בתואר אקדמי כדי להשתלב במקצוע. עלות הפרוייקטים אותם מבקש התמ"ת לקדם היא בהיקף של כ-200 מיליון שקל בשנה.
המשרד הגיש בזמנו המלצות משלו לוועדת טרכטנברג בנושא השתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל. בין השאר המשרד הציע הרחבת מרכזי התעסוקה לחרדים והרחבת היקף ההכשרה אותו עורך המשרד לאוכלוסייה זו.
עם זאת, למעט ארגונים בודדים כמו צה"ל, הרואה בהשתלבות חרדים בארגון בתחומים טכנולוגיים פתרון לדרישה ההולכת וגוברת במומחים טכנולוגיים, מרבית הארגונים הקטנים והבינונים במשק, טרם עמדו על פוטנציאל הגיוס של אוכלוסייה זו וכן בצורך ביצירת מעטפת עבודה הולמת עבורה.
במקרים רבים אין המדובר בסביבת עבודה ייחודית אלא בשינויים, לעיתים מזעריים, של התרבות הארגונית בחברה, כדי לאפשר שילובה של האוכלוסייה החרדית. לבוש הולם (לאו דווקא צנוע על פי אמות המידה המחמירות של האוכלוסייה החרדית) הוא היבט אחד של שינוי כזה. מן הראוי להדגיש כי במשרדי הממשל של ארה"ב בוושינגטון, כמו גם בפירמות ענק של עורכי דין או חברות פרטיות אמריקאיות, קיים "קוד לבוש" הרחוק מההתנהלות של מרבית העובדים והעובדות במשק הישראלי. מכנסי גי'נס ונעלי סניקרס לגברים הם מחוץ לתחום, ושום עובדת לא תעז להגיע למקום העבודה עם חצאיות קצרות מידי. לקוד לבוש הולם יתרונות גם בשוק העבודה בישראל והוא חיוני לארגון הרוצה להעסיק אוכלוסייה חרדית.
"קוד הדיבור" הבלתי פורמאלי הוא היבט אחר אותו יצטרכו המעוניינים בשילובה של אוכלוסייה חרדית בארגון. הלצות או הערות סקסיסטיות למשל, הם מחוץ לתחום ואת מוזיקת הרוק הבוקעת בקול ממקלטי הרדיו אפשר לשמוע בעזרת אוזניות. היבט חשוב יותר הוא התכנון של ימי החופשה- אוכלוסייה אינה עובדת בימי חול המועד של חגי ישראל, פסח וסוכות והנשים גם זקוקות למספר ימי חופשה טרם חג הפסח. דרישות שעם מעט רצון טוב ניתן לעמוד בהם. את ימי החופשה ניתן לזקוף לזכות ימי החופשה השנתיים של העובד.
מעבר לכל השינויים הפורמאליים, כדאי גם לזכור שמדובר באוכלוסייה שאינה רואה בקריירה את חזות הכול ולא תעסוק במרדף בלתי פוסק אחר התפקיד הבא. זו אוכלוסייה שבדרך כלל נאמנה לארגון במשך שנים ארוכות וכל מעסיק יפיק ממנה את המרב.