בכוונת שר הכלכלה, אריה דרעי (ש"ס), לפעול לקידום שינוי השיטה הקיימת בשוק התעסוקה לחישוב שעות נוספות, על מנת להתיר למעסיקים לקזז שעות ולפטור אותם מחובתם בתשלום למעלה מ-100% עבור השעות הנוספות – כך מדווח היום (א') כלכליסט.
נזכיר כי מדובר במהלך שהכריז עליו שר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט (הבית היהודי), במאי 2014. כיום חישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס יומי, וכך המעסיק נדרש לשלם שכר נוסף לאחר השעה השמינית לשבוע עבודה מלא, או התשיעית לשבוע עבודה בן 5 ימים. עובד זכאי על פי חוק לתגמול בשיעור של 125% עבור השעתיים הראשונות ו-150% עבור השעה השלישית והרביעית. מעבר לכך נאסר להעסיק את העובד.
במסגרת המתווה המוצע, התגמול בגין שעות נוספות יעמוד על 133% ויהיה על בסיס שבועי, כלומר החל מהשעה ה-44, או על בסיס חודשי, כלומר החל מהשעה ה-187. כך, מי שעובד ביום אחד 11 שעות ולמחרת 5 שעות – לא יהיה זכאי לתגמול על שעות נוספות עבור יום העבודה הראשון. עם זאת, על מנת להגן על אוכלוסיות מוחלשות מפני החשש לניצול לרעה של החוק מצד מעסיקים – נקבע כי עובדים המועסקים בשער שעתי או אלו ששכרם נמוך מהממוצע במשק יוחרגו מההוראה. יצוין כי אין מדובר בהוראה קוגנטית, ומכאן שהמעסיק והעובד יוכלו לקבוע חישוב שעות נוספות שונה.
על פי דיווח כלכליסט, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן סירב להשתתף באופן רשמי בשימוע שערך משרד הכלכלה במהלך החודשים האחרונים בהשתתפות ארגוני מעסיקים, ארגונים חברתיים ולשכת עורכי הדין, בשל התנגדות ההסתדרות לשינוי החקיקה בנושא מחשש לפגיעה בעובדים. שר הרווחה, חיים כץ (הליכוד), הביע בזמנו התנגדות נחרצת לחוק זה עת כיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וכינה אותו עושק עובדים ושוק עבדים.
מנגד נטען כי הגמישות הניתנת למעסיק מאפשרת לו לנצל את כוח האדם שלו בצורה טובה יותר, מבלי לשאת בתוצאות כלכליות כבדות. בנוסף, צורת העסקה גמישה תאפשר לעובדים לצאת מוקדם יותר או להגיע מאוחר יותר לעבודה, והדבר מהווה יתרון עבור לעובדים רבים השואפים לאיזון בין בית למשפחה. עובדים רבים נתקלו עד כה בסירוב כאשר ביקשו "לשבור" את מסגרת הזמן הקבועה מחשש המעסיק לחיוב תשלום עבור השעות הנוספות.