דיילת קוסמטיקה שעבדה בסופרפארם במשך 11 שנים ביקשה לסיים את עבודתה בעקבות תאונת עבודה מצערת. מדובר בתאונה שבה העובדת נתקלה בדלת ונפגעה בפניה. הפגיעה בפנים הותירה צלקת אף בנפש של העובדת והיא פנתה לביטוח לאומי שיכיר בה כנפגעת תאונת עבודה. ביטוח לאומי נעתר לבקשתה והיא סווגה כנפגעת תאונת עבודה.
העובדת פנתה אל המעסיקה והסבירה לה כי הנפיחות והצלקות בפנים, לצד מצבה הרגשי "העדין", לא מאפשרים לה לשוב לעבודתה והיא ביקשה שימצא לה תפקיד אחר. בקשה זו נדחתה על ידי המעסיקה ומצבה הנפשי של העובדת המשיך להידרדר. לכן, העובדת פנתה למומחים רפואיים, לרבות רופאים תעסוקתיים, לקבלת אישור לכך שהיא איננה כשירה עוד להמשיך בעבודתה אצל המעסיקה.
העובדת הודיעה על התפטרותה למעסיקה, על סמך חוות הדעת הרפואית שניתנה לה, ודרשה פיצויי פיטורים עבור 11 שנות עבודתה. המעסיקה דחתה את בקשת העובדת לפיצויים וכדי להבטיח שלא תיאלץ לשלם לה פיצוי פיטורים, החברה הציעה לעובדת תפקיד חילופי במחלקת הלוגיסטיקה. העובדת סירבה לתפקיד החדש ועמדה על זכותה לקבל את הפיצויים אולם המעסיקה המשיכה בסירובה. לבסוף, העובדת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בתביעת הפיצויים (בסך של כ-280,000 ₪) העובדת טענה כי המעסיקה סירבה להכיר במצבה הנפשי ההולך ומידרדר כעילה סבירה לפיטורים בדין מפוטר וכי הצעת העבודה החילופית, לאחר ההתפטרות, נגועה בחוסר תום לב ורצון של המעסיקה להתחמק מתשלום הפיצויים.
מצד המעסיקה נטען כי בתקופה שבה העובדת הציגה אישורים רפואיים התפשטה "מגיפה" של דיילות שניסו אף הן להתפטר עקב בעיה בריאותית כדי לזכות בפיצויי הפיטורים. ולכן, לטענת המעסיקה, היה עליה לבחון כל בקשה בדקדקנות. לשיטת המעסיקה העובדת פנתה למומחים רפואיים רק לאחר שבקשתה לעבור לתפקיד אחר נדחתה. המעסיקה עוד טענה כי מהאישורים שהעובדת הציגה לא ניתן להבין האם הם הבעיה זמנית או קבועה. לסיום, המעסיקה טענה כי לאחר התאונה העובדת שבה לעבודתה והתנהגותה לא אפיינה אדם שאינו כשיר לעבוד.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, רוית צדיק, השתכנעה שכל האישורים הרפואיים שהוצגו מעידים על הידרדרות במצבה הנפשי של העובדת ופסקה כי יש מקום לזקוף לטובת העובדת ולא לחובתה את העובדה שהיא הצליחה לתפקד אחרי התאונה. השופטת עוד פסקה כי אין זה הכרחי שעובד יגיע לאפיסת כוחות מוחלטת כדי להתפטר בדין מפוטר. די בכך שמצבו יצדיק את ההתפטרות. לאחר שהשתכנעה כי כך הדברים במקרה שלפנינו, פסקה השופטת צדיק לטובת העובדת סך של 58,391 ₪ בגין פיצוי פיטורים ועוד 18,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחה.