האם אתם עדיין מפרסמים מודעות דרושים שבהן כתוב שאחד הקריטריונים הוא "רב משימתיות"? עדיין מגיבים להצעות עבודה שמחפשות אנשים "רב משימתיים"?. קחו נשימה עמוקה. ועוד אחת. עצמו לרגע את העיניים וחשבו: האם רב משימתיות היא באמת תכונה ריאלית? האם היא באמת מביאה לתוצאות ארוכות טווח? האם אנשים שנדרשים להיות "רב משימתיים" הם אנשים בטוחים בעצמם בכלל ובמקום העבודה בפרט? האם מרוצים מעצמם ומהתפקיד שלהם? האם הם נשארים במקום אחד לטווח ארוך? האם הייתם רוצים שיישארו אתכם לטווח הארוך?
רב משימתיות (מולטי-טאסקינג) זה כל כך אאוט עם חדירת תנועות כמו JOMO – Joy Of Missing Out.
האושר שבהחמצה!
תנועת האושר שבהחמצה קוראת לאנשים להיות הרבה פחות נוכחים בכל דבר שקורה (בבית, בקהילה, בארגון…) ולפנות הרבה יותר מקום לדברים שהם באמת: חשובים להם ומעניינים אותם ולדברים שאליהם הם באמת מחויבים.
על פי מאמר שפורסם באתר Women's Network.com עולה כי אנשי הג'ומו שמים לעצמם למטרה: להפסיד, להחסיר ולהחמיץ! וזאת בניגוד להרגל הרווח של אנשים בעולם המערבי: להצליח להספיק לכל ישיבה, להתעדכן בכל נושא, להיות מעורבים בכל דבר וההרגל הכי בעייתי – להיות תמיד מעודכנים ברשת החברתית.
אנשי הג'ומו מדמים את החיים, הכוללים כמובן את המרחב התעסוקתי, לבופה צהריים. הבופה מציע לאורחים שפע אדיר של מזונות, מכל טוב. אנשים שרוצים ליהנות מהשפע יעמיסו על הצלחת מכל דבר. הם יטעמו מזה ומזה. יחזרו להוסיף את כל מה שלא הספיקו בפעם הקודמת. ידאגו שלא לשכוח לטעום גם את זה… בסוף הארוחה, אחרי שאכלו ללא הכרה, אם ישאלו אותם האם הם אכלו את המאכל האהוב עליהם, רובם ישיבו בשלילה. אנשי הג'ומו יגיעו לבופה כשהם יודעים מראש: מה הם אוהבים לאכול ומה הם בוחרים לאכול ויעמיסו על הצלחת אך ורק את המזונות שהם שהתכוונו לאכול. מבלי לתת לשפע לבלבל אותם ומבלי לחשוש מההחמצה. בסיום הארוחה, אם ישאלו אותם האם ניצלו את הבופה בצורה מיטבית, הם ישיבו בחיוב.
להתנתק מהשפע, להפסיק לרדוף אחרי הכמות, להתמקד, להתמקצע, להצטמצם ולהחמיץ מתוך בחירה
אנשי הג'ומו, שמתעצמים ומתחזקים בקהילה ובשוק העבודה, יקפידו להיכנס לפחות ישיבות, לקחת על עצמם פחות תחומי אחריות שלא באמת מעניינים אותם או שהם פחות מתמצאים בעולמות התוכן הללו. הם יעדיפו לקחת פחות משימות, להיות מעורבים בפחות פרויקטים, לנהל פחות אנשים ו/או פחות תיקים אבל – הם יתחייבו (ויעמדו בהתחייבות שלהם) לעשות הכול בצורה טובה יותר!
אנשי הג'ומו יעבדו יותר על פחות, תוך שהם יוצרים סביבת עבודה הרבה יותר שקטה. הם ישתיקו את הרעש סביבם על ידי – התנתקות מגירויים חיצוניים והתמקדות בדברים שבהם הם בוחרים להתמקד. הם לא יבדקו מייל בזמן שהם מדברים עם לקוח. הם לא יתכתבו עם לקוח בזמן שהם נוכחים בישיבת סטטוס. הם אפילו יחגגו 24 שעות ללא פייסבוק או 24 שעות ללא סלולארי.
אבל אל דאגה, הם לא יתנתקו מהרשת החברתית כדי לעשות מדיטציה ודמיון מודרך (לחשוב על הרוח המנשבת על חוף הים…). הם ינצלו את השקט, שנוצר מתוך בחירה להחמיץ / לוותר – כדי לעשות יותר.
אנשי הג'ומו לא יכולים לאייש כל משרה, הם בהחלט לא יכולים להשתלב בכל תפקיד קיים ולהחליף עובד קיים – כאן ועכשיו – בארגון המודרני. צריך להבין את התנועה, לזהות את היכולות המיוחדים ואת החוזקות שלה, על מנת לתפור ולעצב תפקידים חשובים ומאוד ספציפיים עבור אותם אנשים שמסוגלים להרוויח מההפסד.
