פיטורין
יהלומן שעבד במשך 11 שנים בחברת תכשיטים פוטר מעבודתו בשל קיצוצים. כך לפחות נטען במכתב הפיטורים שהוגש לו (ב-2009), בו צוין במפורש כי החברה מודה לו על מסירותו ועל תרומתו הרבה לחברה לאורך כל השנים.
כעבור מספר חודשים חברת התכשיטים הגישה תביעה כנגד העובד בגין גניבה. מכתב התביעה עלה כי לאחר שפוטר, התברר להנהלת החברה כי העובד גנב ממנה יהלומים בשווי של למעלה מ-70,000 ש"ח. בנוסף על כתב התביעה, החברה אף הגישה תלונה למשטרה אולם התיק נסגר מפאת חוסר עניין לציבור.
העובד מנגד הגיש כתב תביעה כנגד חברת התכשיטים ובעלי המניות בה בגין אי מתן פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ושאר הפרשות לקרנות נאמנות ופדיון ימי חופשה.
תביעות שני הצדדים נידונו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. חברת התכשיטים טענה כי ימים ספורים לאחר שסיים את עבודתו התבקש העובד להגיע למשרדים על מנת לפתוח את הכספת, שם נשמרו היהלומים שנמסרו לו לשיבוץ. העובד סירב להגיע ומסר דרך הטלפון את הסיסמה כך שניתן יהיה לפתוח את הכספת בהיעדרו. משנפתחה הכספת – התברר שחסרים בה יהלומים.
רוצים לשמוע עוד? הרשמו כעת לכנס דיני עבודה ללא עלות! לחצו לפרטים
העובד מצדו טען שימים ספורים לאחר שהוגשה נגדו תלונה במשטרה הוא שלח להנהלת החברה מכתב, באמצעות עורך דין, בו הוא טען שמעולם לא גנב דבר מהכספת וכי אם יש חוסרים – כנראה שהכספת נפרצה ללא ידיעתו ושלא בנוכחותו.
בית הדין לעבודה: העובד לא גנב אבל כן התרשל ולכן הוא זכאי לפיצויים מופחתים!
שופטת בית הדין האזורי לעבודה, סיגל דוידוב-מוטולה, קבעה כי העובד אכן פוטר בשל ירידה בהיקף העבודה ותהליך של קיצוצים. הפיטורים עצמם לא נעשו מחמת חשד לגניבה או רשלנות מצד העובד שכן דבר היעלמות היהלומים לא הייתה ידועה באותו מועד. לכן העובד זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה.
השופטת עוד קבעה כי לא עלה בידי החברה להוכיח כי העובד גנב ממנה יהלומים. לעומת זאת, החברה כן הצליחה להוכיח כי העובד התרשל בתפקידה בכך שלא שמר על היהלומים שנמסרו לו והיו תחת השגחתו. בכך העובד בעצם הפר את חובתו החוזית כלפי החברה ועליו לפצותה על כך – יקבל פיצויים מופחתים.
לצד הקביעה שהעובד התרשל בתפקידו לשמור על היהלומים, השופטת קבעה שגם החברה התרשלה שכן זו לא נקטה באמצעי זהירות מספקים על מנת למנוע כל מקרה של גניבת יהלומים. לכן גם החברה הינה "אשם תורם" להיעלמות היהלומים. אשר על כן, החברה תשא אף היא בגובה של מחצית מהסכום שייפסק לטובת העובד בתביעתו.
בסופו של יום, נפסקו לטובת העובד פיצויי פיטורים בסך של 118,000 ש"ח כאשר מסך זה נוכתה מחצית בגין אשם תורם כך שבפועל העובד יקבל מהמעסיק 74,000 ש"ח.
לסיכום, מקרה זה מצטרף לשורת מקרים (חלקם אף זכו לסיקור נרחב כאן באתר), שבהם מעסיקים לקחו לעצמם את החירות לשלול מעובד מפוטר פיצויים פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ללא אישור בית הדין. למעסיק לא קיימת זכות טבעית לשלול מעובד פיצויי פיטורים שכן זו זכות יסוד של עובד. ניתן לשלול מעובד פיצויי פיטורים במקרים חריגים, שבהם הוכח כי העובד מעל באמון ואף ביצע עבירות פליליות או משמעתיות חמורות, כשבכל מקרה דרוש אישור של בית הדין לשלול מעובד זכות יסוד.
במקרה שכזה, כשהחברה היא חברת יהלומים המפקידה בידי עובד אחריות כבדה על משאב יקר ערך, החברה יכלה לדאוג להוראה מתאימה בחוזה, שבמסגרתה העובד יחויב בשיפוי במקרה שסרח, התרשל, הפר חובתו או גרם לנזק כלכלי. הוראה זו לא פוטרת את המעסיק אוטומטית מהחובה לשלם לעובד פיצויי פיטורים אך היא מקנה למעסיק זכות לנכות מהפיצויים את הסכום שאותו העובד חייב במקרה שסרח, התרשל או גרם לחברה נזק כלכלי.
