עברה על חוקי עבודה
"החוק היבש" בארה"ב הגדיר עבירות מסוימות כגון אי תשלום שכר מינימום לעובד כעבירות שבגינן ניתן לפסוק מאסר למבצע העבירה. אולם עד לאחרונה, "החוק היבש" לא באמת נראה על פני השטח.
שיטת המצליח אולי לא עבדה ומעסיקים רבים שביצעו עבירות אכן הועמדו לדין ונגזר עליהם לשפות את העובדים בתוספת קנסות, ריביות והצמדה, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחה. אולם סיור שגרתי בבתי סוהר מקומיים לא סיפק מפגש עם "עברייני תעסוקה". קשה מאוד (כמעט בלתי סביר) היה למצוא מנהל שלא שילם משכורת לעובדיו במועד, לצד עברייני מין, עברייני תנועה ועברייני סמים. לאחרונה המציאות הזו השתנתה.
רק בשנים האחרונות החלו ארגונים למען זכויות עובדים ומשרד העבודה להילחם ביתר אגרסיביות במעסיקים שלא עומדים בחובתם הבסיסית ביותר לשלם לעובדים שכר על פי חוק. אותם ארגונים מבקשים מבתי המשפט לממש את החוק היבש ולאפשר מעצרים ומאסרים בפועל למעסיקים שנתפסו עוברים על החוק.
בעלת מסעדה נעצרה בשל תלונות על אי תשלום שכר מינימום ושעות נוספות
רק לאחרונה עלו לכותרות בארה"ב מקרים של עבירות מעסיקים בדיני עבודה, כדוגמת בעלת מסעדה אשר ניהלה את המסעדה במשך ארבע שנים. מדובר באישה שאין לה עבר פלילי (ואפילו לא דוח על נהיגה בשכרות או אזהרה). מעבר לכך, לא היו שום עבירות או ליקויים (כגון אי סדרים בתשלומי המיסים או הפרת חוקי משרד הבריאות וכיו"ב). העוולה היחידה שנחשפה הייתה אי עמידה בשכר המינימום ואי תשלום תוספות בגין שעות נוספות. כשהאזיקים ננעלו סביב מפרקי היד שלה, הסיפור עשה כותרות.
אליסה פרטו, בעלת מסעדה בפורט ג'סטר ניו יורק, נעצרה ונשלחה למאסר בגין אי תשלום שכר מינימום ושעות נוספות לעובדים (חלקם עבדו עד כ-70 שעות שבועיות!). על אף שלפרטו אין הרשעות קודמות, היא נעצרה כאמור וכעת היא עומדת למשפט בגין עבירות של אי תשלום שכר מינימום ושעות עבודה נוספות לצוות העובדים שלה שכולל טבחים, מנקים וקופאים. התביעה דורשת לשפות את פטרו בשנת מאסר בפועל וכן להטיל עליה את הקנס המרבי של עד 5,000 דולר בגין כל עבירה. בנוסף, היא תידרש לפצות את עובדיה בגין תשלום שמנעה מהם, בתוספת ריבית והצמדה.
התובע המחוזי של ניו יורק, אריק שניידרמן, יצא בהודעה לציבור המעסיקים בניו יורק, שם הדין על עבירות של מעסיק בגין אי תשלום שכר מינימום ושעות נוספות הוא עד שנה מאסר או עד 20,000 דולר. הוא צוטט בריאיון לאתר משאבי האנוש HR Morning:
"המשרד שלי ינקוט בצעדים אגרסיביים, לרבות סנקציות פליליות, כנגד בעלי עסקים שלא יפעלו על פי חוק שעות עבודה במטרה להגן על הציבור שעובד קשה לפרנסתו."
המסר כאן הוא כפול: עבירות חמורות בדיני עבודה הינן חמורות דיין כדי לאפשר לתובע לבקש מעצרים ומאסרים בפועל, גם אם מדובר על אנשים ללא עבר פלילי, ללא הרשאות ועל אנשים שהם חלק מהקהילה ואינם מהווים איום של ממש על הציבור. המשמעות הינה שעבירה על חוק שכר המינימום הינה עבירה חמורה שיש להחמיר עם מי שמבצע אותה.
המסר השני שעולה מפסיקות אחרונות ומקרים שנדונים בימים אלה בבתי המשפט בארה"ב הינו עניין החבות האישית. ארגונים התובעים כיום בגין עבירות בדיני עבודה לא מסמנים כמטרה רק את בעל החברה אלא הם מגישים תביעות גם כנגד: בעלי מניות, מנהלים בכירים, שותפים ומנהלים ישירים.
כרגיל, ימים יגידו עד כמה המגמה הזו תתפוס תאוצה וסביר להניח שבשנים הקרובות לא נמצא מנהלים ובעלי חברות סגורים למשך זמן רב בבתי סוהר לעבריינים מסוכנים עם מקסימום שמירה. גם במדינות שבהן יש גזר דין מוות, לא סביר שנמצא את המעסיקים שלא שילמו שכר מינימום לעובדים – יושבים וממתינים לשעתם. אולם יש כאן צעד אחד גדול ומשמעותי של ארגוני זכויות העובדים והגופים הממשלתיים שתפקידם להגן על העובדים אל מול המעסיקים הפוגעניים.
השאלה הנשאלת היא האם כמו מקדונלדס, קוקה קולה ו-GAP גם במקרה הזה מדינות העולם יבחרו לאמץ את הטרנד האמריקאי? וחשוב יותר: האם גם ישראל תקצה כמה מיטות בכלא ניצנים או כלא מעשיהו למעסיקים שסרחו?
