ליאור ווין
שימור עובדים הוא נושא מרכזי בעולם העבודה הדינמי של היום, הנמצא לרוב באחריות מנהלי משאבי אנוש בארגונים. כיום לא ברור מאליו שעובד איכותי יישאר בחברה פרק זמן סביר, וארגונים משקיעים בתוכניות רווחה ושימור גדולות היוצאות לפועל. מה קורה כשמדובר בחברת סטארט אפ קטנה מאוד, שנמצאת בתחילת דרכה ועתידה עדיין לא ידוע?
ליאור ויין, מנכ"ל ובעלים משותפים של חברת הסטארט אפ אמרלד יישומים רפואיים, מספר בראיון מיוחד ל-HRus על חברה המונה כיום 10 עובדים בסך הכל, מתוכם מפתחים, אנשי פיתוח אלגוריתמים, אנשי ממשק משתמש. שימור העובדים, העובדים מהבית, נעשה "יש מאין", כאשר עד היום החברה פועלת ללא משקיעים בסגנון עבודה הידוע כ- bootstrapping – מה שאומר שיכולותיה הכלכליות נמוכות מאוד. על כן במקביל, גם על מנת לממן את החברה, הוא משמש כיועץ בפיתוח עסקי ובתחומים נוספים.
את "אמרלד" הקימו ליאור ויין ושותפו ב-2010, על בסיס טכנולוגיית עיבוד תמונה ודטה בייס מתוחכם. במרכזה של הטכנולוגיה – השוואה בין סטים של צילומים, בדומה לחיל האוויר לדוגמא המשווה תצלומי אוויר ויכולות ארטילריות של צבאות יום אחרי יום.
הטכנולוגיה של אמרלד נועדה לשמש בעיקר את עולם הרפואה, בתחום הגילוי המוקדם של מחלת הסרטן. מי מאתנו לא התבקש על ידי רופא העור לצלם נקודת חן חשודה, לעקוב אחריה באמצעות צילומים נוספים כדי לראות אם היא גדלה? הטכנולוגיה של אמרלד מאפשר להשוות את התצלומים באופן אוטומטי, מהיר ומדויק, כך שמשתקף בה מה השתנה בגוף המטופל תוך זמן קצר ובדיוק מירבי.
כך גם במקרים של זיהוי סרטן השד – כאשר רופא אונקולוג מביט בתצלום ממוגרפיה ומנסה לפענח מהם כל הסימנים, המערכת תדע להתלבש על המערכת הקיימת של הרופא, תדע להשוות בין ממוגרפיות, להקל עליו וליידע אותו מיידית מה השתנה. הטכנולוגיה פועלת גם בתחום החקלאי, כאשר היא עורכת השוואה מיידית לזיהוי צבע שונה בגידולים החקלאיים. בימים אלה שוקדים בחברה על הנגשת המערכת הרפואית למשתמש הביתי ע"י שימוש בסמארטפון ועד לשילוב הרופא שישתמש בגוגל גלאס.
ויין, בן 42, מחזיק בהשכלה במנהל עסקים. הוא ניהל ב"מלם שכר מקבוצת מלם תים" את חטיבת המכירות, ניהל לקוחות בנס טכנולוגיות, ומיד עולה השאלה כיצד הגיע להקמת הסטארטאפ הזה. התשובה טמונה בסיפור אישי: אביו חלה במלנומה (סרטן העור) לפני מספר שנים, וכשהתלווה אליו לאחד הביקורים אצל הרופא, גילה כי בעבודת פיענוח התצלומים והמעקב אחר השינויים הרופא עושה עבודה ידנית.
ויין: "בעולם ה-IT יש 2 תשובות: כל בעיה אפשר לפתור עם מספיק זמן ומספיק כסף. פניתי לבן דודי, טל ויין, המהווה את הצלע המשלימה מתחום הפיתוח, והתחלנו לעבוד יחד על הרעיון ולפתח אותו. את החברה הקמנו ב-2010, ולאחרונה זכתה אמרלד בתחרות הסטארט אפים שהצטרפו למעבדת החדשנות של אוראנג' לפיתוחי אפליקציות בדור 4, וכמו כן מקום שלישי בתחרות סטארט אפים שהתקיימה במסגרת הקונגרס הבינלאומי להדמיה ממוחשבת שהתקיים בתל אביב לפני כחודש. גולת הכותרת הינה זכייה בפרויקט בשילוב 'המדען הראשי' וקבוצות מאירופה, המעניק לצורך פיתוח הסטארט אפ 2.7 מיליון דולר. 70% מהכסף מגיע אלינו, את היתר צריך להשלים בעיקר מגיוס, ועל כך אנו עובדים קשה בימים אלה".
כיצד אתם רותמים את העובדים?
"העובדים שלנו הם חבר'ה שצועדים אתנו כבר שלוש שנים. אנו עובדים מהבית, אך מקפידים על ישיבות צוות אחת לשבוע. מחזיקים אותם בעיקר בעזרת אופציות. זו ריזיקה אך הדבר הכי משמעותי הוא לדעת לרתום את העובדים, אותם האנשים שבאים אתך לא רק לדרך אלא גם לרעיון ולאמונה בהצלחת החברה. מאחר שאנחנו עובדים מהבית נדרשת המון משמעת עצמית ואמונה ברעיון, אבל תמיד צריך לשמר את הגחלת על ידי פעילות: פגישות עבודה, הפצה של המידע המקצועי, עדכונים שוטפים בכל נושא, כולל בגיוס הכספים".
איזה אתגר הוא הגדול ביותר עבורך בשימור העובדים?
"רוב העובדים במשק יודעים שבתחילת החודש תיכנס להם משכורת. העובדה שאצלנו יש סיכוי סביר שלעובדים לא יכנס ולו שקל אחד, גם לאחר שנים, מאתגרת אותנו הכי הרבה. עובד צריך אופי מאוד מסוים כדי לדעת להתמודד עם זה. ברגע שאנחנו פוגשים אדם, אנו תוהים על קנקנו ומהר מאוד מבחינים אם הוא אחד שיצטרף אלינו ויישאר או לא".
קרה שטעיתם בגיוס עובד כזה?
"כן. גייסתי בזמנו בחור שבזמנו למד אתי, וידעתי שהוא מפתח מצוין. הוא מאוד התלהב מהעבודה, קיבל את המשימות, לאט לאט התחיל להיכנס לעניינים אבל ראינו שהוא קצת מסתבך וגם מושך את הזמן. הבנו שאין לו משמעת עצמית מספיקה ויכולת לראות את האופק הרחוק, אין לו היכולת לקבל החלטות של ריזיקה כזאת ומהר מאוד הוא פרש. בנוסף, יש לי חבר שהוא מפתח בחסד, עובד בתפקיד בכיר בחברת טכנולוגיות. אך זהו אדם שבשעה 18:00 המקלדת שלו תמיד מפסיקה לעבוד. ובהחלט יכול להיות שבמסגרת הזמן והריבוע שלו הוא גאון. איך עם זאת אין לו מעוף, הוא לא יצירתי, תכונה שחייבת להימצא בחברה כמו שלנו, ולכן זה אדם שמלכתחילה לא גייסתי אותו. וזה למרות שמבחינה טכנולוגית – הוא יכל להביא אותנו לגבהים עצומים".
ויין מספר כי גיוס עובדים נעשה בעיקר באמצעות "חבר מביא חבר". פנינו גם ללוחות הדרושים וכמות קורות החיים המתקבלים היא גדולה, רבים של אנשים בכירים. האתגר הגדול, כאמור, הוא בשימור העובדים לאחר גיוסם.
"ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לבעלי סטארטאפים הנמצאים בתחילת דרכם היא תמיד להיות עם העובדים בקשר, לשתף את כולם, גם את אחרון המתכנתים. העדכון יהיה כמעט בכל דבר, גם אם מצאנו משקיעים. חובה לשתף ולשקף את הקשיים ואת ההצלחות, כי בהחלט יכול להיות שמחר נהיה חברה המונה 200 איש. חשוב מאוד שאותם עובדים מעטים המועסקים, הם אלה שיהוו את הגרעין, את הכוח המוביל של החברה ואת צוות הניהול העתידי של החברה הגדלה. ברור לנו שאם הם מצליחים היום – הם יצליחו כשהחברה תהיה רווחית ומצליחה.
היבט נוסף של מעורבות ושימור העובדים נעשה בתחום המעורבות החברתית והתרומה לקהילה. ויין: "קיבלנו בחברה שתי החלטות נוספות: הראשונה היא שאדם שזוהה כחולה מלנומה ישתמש במערכת שלנו בחינם. בנוסף, אחוז מסוים מהכנסות החברה יועבר לגופים הנלחמים בסרטן".
