מריסה מאייר, מנכ"ל יאהו, שוב עושה כותרות בתחום משאבי האנוש. אחרי שהחזירה את העובדים מהבית למשרד, היא נוקטת שוב בחזרה לפרקטיקות מהעבר. עובדי החברה יצטרכו להתמודד בקרוב עם מדיניות חדשה שבמסגרתה מנהלים יצטרכו לדרג את עובדיהם על עקומת פעמון ולפטר את אלה שיימצאו בקצה החלש.
דירוג עובדים על עקומת התפלגות נורמלית, עקומת פעמון, הייתה נהוגה בשנות ה-80, אך בעשורים האחרונים איבדה מהפופולאריות שלה. על פי i4cp, המכון לתפוקה תאגידית (Institute of Corporate Productivity), מספר החברות שנהוגה בהן מערכת דירוג כפויה או שיטות דומות לה אך מתונות יותר נמוך באופן משמעותי בהשוואה לשנים עברו. חברות שנחשבות מצליחות נוטות פחות להיעזר במערכות דירוג כפויות בהשוואה לחברות מצליחות פחות. רק מעט יותר מ-5% מהחברות גבוהות הביצועים נעזרו בשיטה זו ב-2011 בהשוואה לכמעט 20% ב-2009.
הסיבה לירידה בפופולאריות של השיטה היא שאנשים רבים איבדו אמון בכך שדירוג עובדים מסוג זה מועיל לארגון. על פי כמה מחקרים, ביצועי עובדים כלל אינם מתאפיינים בהתפלגות נורמלית: רוב העובדים גרועים מעט יותר מהממוצע ומנגד ישנו מספר מצומצם של עובדים "כוכבים".
הרעיון בדירוג על פני עקומת פעמון הוא להפעיל מעט לחץ שיחדיר מוטיבציה בעובדים, אבל יש לכך מחיר: העובדים מצויים במצב תמידי של תחרות או מלחמה, מה שפוגע באופן חמור במוראל של הצוות. המצב מחמיר במיוחד כאשר החברה נמצאת בצמצומים ונכנסת לתהליך של פיטורים – הממצאים האלה עולים ממחקר על דירוג כפוי שבוצע במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-2006. כאשר החברה מתכווצת, ההתפרסות הנוקשה של עקומת הפעמון מאלצת מנהלים לתייג עובדים מצטיינים כבינוניים. עובדים טובים, שמאבדים מוטיבציה בגלל הירידה המלאכותית בהערכות שלהם, מתחילים להתנהג כמו עובדים בינוניים.
לדירוג על פני עקומת פעמון עלולה להיות השפעה שלילית על החדשנות, דבר משמעותי במיוחד עבור חברות כמו יאהו. מכיוון שהעובדים חוששים למצוא את עצמם בקצה החלש של העקומה, הם נוטלים פחות סיכונים.
הנתונים רק נראים אובייקטיביים
חיסרון נוסף של השיטה הוא ירידה בכמות הנתונים על העובדים. חיבתן של חברות הטכנולוגיה למספרים קשיחים גורמת, על פי מחקר של i4cp, לכך שהסיכוי לאמץ מדיניות כזו גבוהה פי שלושה ויותר בחברות הטכנולוגיה בהשוואה לכלל התעשיות. החברות שבחרו בשיטת הדירוג הכפוי הוקסמו מכך שהיא מוציאה את ה"אנוש" ממשאבי האנוש. ההערכות המספריות הקשיחות מספקות נתונים המאפשרים לבצע סוגים שונים של ניתוחים. אולם, לניתוחים הללו יכול להיות ערך רק אם המידע תקף – כדי שהדירוג יהיה תקף, הוא צריך להתבסס אך ורק על נתונים אובייקטיביים, דבר שקשה מאוד להפיק ברוב החברות, מלבד מרכזי שירות טלפוניים שבהם קל לאסוף נתונים קשיחים. ב- i4cp מסבירים שהתוצאות המספריות היבשות לכאורה של הדירוג הכפוי על פני עקומת פעמון הן בעצם תוצר של הנחות מוקדמות של המנהלים ושל דעות מקריות שמיתרגמות למה שנראה כמו נתונים גולמיים.
מעניין שבזמן שמריסה מאייר הקימה לתחייה את שיטת הדירוג הכפוי ביאהו, במיקרוסופט החליטו להגיד שלום ולא להתראות לשיטה "השנואה" על פי BllombergBusinessweek. גם Expedia נפרדה מהשיטה בשנה שעברה במטרה "להאניש מחדש את מערכות היחסים בין העובדים לבין מנהליהם."
