שגעון המזרן המתקפל ותנוחות המתיחה המזרחיות יוצאים מהסטודיו וכובשות אט אט גם את הארגונים הגדולים, אשר גילו את הפוטנציאל הגלום בהן לטיפול בחרדה ובדיכאון בקרב העובדים. מעבר לעובדה שהדבר אינו מצריך ציוד יקר אלא רק מעט זמן פנוי ומדריך מוכשר, אינספור מחקרים שנערכו בשנים האחרונות המעידים באופן גורף עד כמה תרגולי יוגה ומדיטציה מועילים לבריאות הנפשית והגופנית, ובכך שכנעו סופית את מנהלי משאבי האנוש להשקיע גם בזירה שעד כה הייתה שמורה רק לחובבי ניו- אייג'.
כך לדוגמה מחקר שנערך לאחרונה במחלקה לפסיכיאטריה וחקר ההתנהגות בשיתוף פעולה עם מכון דיוק לחקר המוח באוניברסיטת דורהם בארצות הברית, מצא כי יוגה מועילה לטיפול בבעיות נפש, ביניהן דיכאון. מחקר נוסף מהשנה החולפת שנערך באוניברסיטת טקסס חיזק טענה זו, ומצא שיוגה הפחיתה מקרים של אי סדירות בקצב הלם, חרדה ודיכאון.
יתרונן הברור של היוגה ומדיטציה כמפחיתות לחץ גופני ונפשי יכול לתרום לא מעט עבור העובדים שצמודים למסכי המחשב לאורך כל שעות היום. מבחינת הארגון, שילוב מסורות אלה במקום העבודה עשוי לסייע בהפחתת הוצאות הבריאות, הפחתת כמות ההיעדרויות, העלאת מורל העובדים וככל הנראה גם לתרום להפחתת תחלופת עובדים.
כאמור, מנהלי משאבי אנוש בחברות עולמיות לא איחרו ליישם את הממצאים הללו בארגונים שלהם, ביניהם רשת חנויות המזון האוסטרלית Oliver's Real Food אשר מציעה כיום לעובדיה תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית, ולטענת מנכ"ל הרשת ג'ייסון גאן תורם להגברת עבודת הצוות והפחית את רמת המתח בעבודה.
חברת הביו-טק Promega Corp האמריקאית מציעה אף היא לעובדיה שיעורי יוגה ומדיטציה. לדברי פרופסור אשלי ג. אנדרסון הבן, הרופא הראשי של חברת פומגה, מדובר ביצירת תרבות ארגונית של בריאות. "כאשר יוצרים תרבות שבה בריאות גופנית היא דבר מוערך, משיגים הרבה- שכן כוח אדם בריא הוא כוח אדם פרודוקטיבי," אמר לאתר PayScale. דבריו של שאנדרסון אינם בגדר חידוש, פרט לעובדה שבפומגה בריאות בפני עצמה היא ערך ולא רק כלי.
אימוץ היוגה והמדיטציה תורמות לעובדים גם בחייהם האישיים
לדברי ביל לינטון, מייסד ומנכ"ל חברת פומגה, מתן שיעורי יוגה ומדיטציה לא נובע אך ורק מחישוב כלכלי קר של רווח ותועלת, אלא מאכפתיות כלפי עובדיו כבני אדם ומרצון לתרום להתפתחותם. "כשאנשים הולכים הביתה בסיום יום עבודה מתוח, המשפחה והקהילה שלהם מושפעות מכך. בסופו של דבר זוהי אינה תוצאה טובה".
עוד הוא מוסיף, "כשהכול קשור אך ורק לשורת הרווח התחתונה, נוצר מתח", אומר לינטון. לדידו, המשרה והחברה שאדם בונה צריכות לתרום לקהילה שהן חלק ממנה. "עבודה צריכה להיות הרבה יותר ממשרה. היא צריכה להיות בעלת משמעות למי שעובד בחברה ולעזור לו או לה להתפתח כבני אדם".
לצד ההיבטים החיוביים הכרוכים בתרגול יוגה ומדיטציה גם בחייהם האישיים של העובדים, אין ספק כי ארגון אשר ישלב מסורות אלה בלוח הזמנים של העובדים ייצא נשכר למדי. כפי שמעידה שרון שרידן, עובדת בחברת פומגה, עידוד העובדים לתרגול תורות המזרח הובילה לכך שהאנשים כיום מעורבים יותר בחברה. "יש כאן תחושה כללית של חיוביות. אני בהחלט חושבת שזה מועיל לשורה התחתונה. כאשר אנשים מעורבים יותר, ניכר שהם משתפים פעולה יותר".
על מנת ללמוד עוד על אודות רווחת עובדים, אתם מוזמנים לכנס רווחה שייערך בקרוב.
לפרטים מלאים לחצו כאן!
