בעלים של משרד פרסום הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, כנגד עובד לשעבר שעבד במשרדה כמעצב גראפי. לטענתה, העובד פגש במסגרת עבודתו לקוחה של החברה ושידל אותה לעבור לעסק עצמאי אותו החל להקים, תוך שהוא עובד במשרד.
התובעת טענה, באמצעות עו"ד מיטל אזולאי, כי העובד לשעבר עבד וקידם את העסק הפרטי שלו במהלך העסקתו אצלה כשכיר, ותבעה 200 אלף ש"ח בגין הפרת חובת תום הלב, הפרת סעיף הנאמנות וחובת ההגינות וכן הפרת כוח חוק עוולות מסחריות. זאת כי לטענת התובעת, ביצע הנתבע שימוש לרעה בסודות מסחריים של החברה.
הנתבע השיב, באמצעות עו"ד פיני אזולאי, כי הוא עבד אצל התובעת בתור שכיר בתקופת לימודיו וכי הוא הודיע לה כי בכוונתו להתפטר ולפתוח משרד עצמאי. הנתבע הדגיש כי הוא לא התחרה תובעת כל עוד עבד אצלה.
סגנית הנשיאה, השופטת יהודית הופמן-גלנטר, דחתה את רוב סעיפי התביעה ופסקה כי העובד לא הפר את חובותיו מכוח חוק עוולות מסחרית, שכן לא הוכח קיום חוק מסחרי מוגן. קרי, רשימת לקוחות של חברה – איננה בגדר סוד מסחרי מוגן, בפרט כשמדובר ברשימה שאיננה ייחודית או בלעדית לה וכי לא נדרש מאמץ מיוחד לאתר רשימת לקוחות. כמו כן, דחתה השופטת הופמן-גלנטר את דרישת המעסיקה להחזר שכר העבודה ששולם לנתבע בזמן בו, לטענתה, עבד במקביל במשרדה וכן ביצע עבודות פרטיות, וזאת לאחר שקבעה כי כמה מיילים בודדים שנשלחו בזמן העבודה, אינם ראיה לכך שהעובד ניצל את מסגרת עבודתו לקידום עסקיו הפרטיים.
עם זאת, השופטת קבעה כי העובד הפר את חובת הנאמנות ותום הלב כלפי המעסיקה, בכך שלצורך עבודותיו הפרטיות עשה שימוש במשאביה, דהיינו שימוש במחשב ובתוכנות גרפיות ברישיון מסחרי על שמה וכן פרסום עבודות שביצע עבור המעסיקה בעמוד הפייסבוק שלו (לצורך פרסום אישי). בגין הפרת חובות אלו נאלץ העובד לשלם למעסיקתו לשעבר 15,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפטיות על סך 7,000 ש"ח.
