טייס בחברת התעופה הפרטית טמיר נתיבי אוויר, נשלח על חשבון החברה להכשרה מקצועית (ל-7 ימי סימולאטור באנגליה) כשלושה חודשים מתחילת העסקתו. כעבור שנה הסתיימה עבודתו בחברה כאשר, לטענת העובד, המעסיק חדל מלשבץ אותו בסידור העבודה ואילו לטענת המעסיק העובד התפטר מרצונו.
במהלך העסקתו קיבל העובד טיוטת הסכם עבודה, בה צוין במפורש כי עליו "להחזיר" לחברה את עלות ההכשרה בכך שהוא מתחייב, באם יצא להכשרה המקצועית, לעבוד בחברה כשלוש שנים לפחות. העובד קרא את הטיוטה לחוזה אך לא חתם עליה.
המעסיק פנה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א, בטענה שהעובד ידע על סעיף הפיצוי (המשך עבודה לתקופה של כשלוש שנים) ובכל זאת התפטר כעבור כשנה ממועד תחילת עבודתו. התובע ביקש מבית הדין לעבודה לחייב את הנתבע לשפות את החברה בסכום של 38,366 ש"ח עבור עלות ההכשרה.
בית הדין דחה את התביעה, אולם פסק כי מעסיק רשאי להתנות את ההשתתפות בהכשרה מקצועית בכך שהעובד ישיב את עלות הקורס, אך זה בהתאם לתנאים של סבירות ומידתיות, כאשר נקודת המידתיות תקבע בכל עניין בנפרד: על פי עלות ההכשרה, היקף ההכשרה וטיבה, התועלת הכלכלית שעלול העובד להפיק ממנה וכיו"ב.
במקרה הנדון פסק בית הדין לעבודה כי הסכם השיפוי -עליו העובד אף נמנע מלחתום, לא עומד בתנאי המידתיות והסבירות.
