עובד שהתקבל לעבודה בסניף של סוכנות נסיעות גדולה, סיפר למנהלת שלו ביום השני לעבודתו כי הוא נשא HIV. לתדהמתו, כעבור זמן קצר התבשר העובד כי העסקתו הסתיימה, כי עובדת לשעבר חזרה לחברה וכבר אין צורך בתפקידו. העובד הגיש תביעה נגד החברה, בטענה כי פוטר בעקבות הפלייה בשל היותו נשא של נגיף המחלה. הוא הדגיש כי לעצם העובדה שהוא נשא אין כל השפעה על תפקודו בעבודה ולא נשקפת כל סכנה לעובדים שסביבו, וכי נפגע מאוד מהתייחסות זו כלפיו.
העובד התקבל לעבודה לתפקיד סוכן מכירות. הוא סיפר כי אומנם לאחר הודעת הפיטורין הוצע לו תפקיד אחר במחלקה אחרת. אולם מדובר בתפקיד פקידותי זוטר שאינו הולם את כישוריו, ולפיכך סרב לקבל את התפקיד. הוא טען כי כדי להתחיל לעבוד בעבודה זו הוא התפטר ממקום עבודתו הקודם, ובעקבות הפיטורים הוא נשאר ללא פרנסה במשך שלושה חודשים.
החברה הנתבעת הודתה מצדה כי העובדה שהוחלט לקבל בחזרה עובדת ותיקה אינה נכונה וכי היא שקרית. לדברי נציגי החברה, הסיבה האמיתית לפיטורי העובד היא שרק לאחר שהודיעו לו שהוא התקבל לעבודה, התברר כי אין למשרה תקן מאושר על ידי המנכ"ל. עוד נטען שהוצעה לעובד משרה חלופית, הוא סרב לקבלה ולכן הוא זה שבחר לסיים את יחסי העבודה ביניהם.
שופטת בית הדין לעבודה, סיגל דוידוב מוטולה, קיבלה את תביעת העובד. נקבע כי העובד פוטר ללא סיבה עניינית, ומחמת הפלייה בשל היותו נשא HIV. המעסיקים הושפעו מסטריאוטיפים הנוגעים לנשאי המחלה.
עצם הפיטורים במועד סמוך להודעתו של העובד על כך שהוא נשא של המחלה, ושהם נעשו באופן פתאומי ימים ספורים לאחר שהחל לעבוד, הנם תמוהים, קבעה השופטת. החברה לא הוכיחה כי הפיטורים נעשו מסיבה עניינית, ולא הציגה מסמך המוכיח כי אכן היתה חריגה מהתקן. גם לא היה ברור מדוע היה צורך להציג סיבה שקרית בפני העובד.
עוד קבעה השופטת כי המשרה החלופית הוצעה לעובד מתוך ידיעה כי הוא עלול להגיש תביעה כנגד החברה, וכי מאחר שהיה מדובר בתפקיד שאינו תואם את רמת המשרה אלה גויס, הוא היה רשאי לסרב לקבלה.
החברה הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואת עיקרון השוויון הכללי, ופיטרה את העובד בעקבות דעות קדומות. נקבע גם כי היא נהגה בחוסר תום לב כשמסרה לו סיבה שקרית לסיום העסקתו.
כתוצאה מכך חויבה החברה לשלם לעובד פיצוי של 30 אלף שקלים בגין עוגמת נפש שנגרמה לו, ו-12,600 שקלים בגין הפסד השתכרות במשך שלושה חודשים.