צבירת חופשה שנתית
בית הדין הארצי לעבודה הוציא לאחרונה הלכה במסגרת פסק דין, לפיה עובד יצבור ימי חופשה שנתית גם בתקופת מחלה, בה יהיה זכאי לדמי מחלה.
חוק חופשה שנתית התשי"א 1951 קובע כי עובד זכאי למכסת חופשה בהתאם לוותק שלו. בשנה הראשונה יהיה זכאי ל-14 ימים קלנדריים, החל מהשנה החמישית – 16 ימים, החל מהשנה הששית – 18 ימים, החל מהשנה השביעית – 21 ימים; החל מהשנה השמינית ואילך הוא זכאי לקבל יום נוסף עבור כל שנת עבודה ועד 28 ימים.
עד היום הגישה שרווחה בבתי המשפט תאמה את הנאמר בחוק: הימים בהם העובד לא מתייצב בפועל ליום עבודה, אינם נחשבים לצבירת ימי חופשה.
בפסק דין שהוצא בסוף חודש נובמבר, נקבע כי בעת חישוב מכסת ימי החופשה של העובד יש לקחת בחשבון גם את ימי המחלה בתשלום, ימים שבעקבות המחלה נמנע ממנו לעבוד. הסיבה לפסק הדין היא הפרשנות שבחרו בה השופטים: הזכות הסוציאלית של עובד למנוחה מהעבודה ולצבירת כוחות.
פרשנות רדיקלית של חוק ולא בדרך התואמת את רוחו, עשויה להיות בעיה כלכלית עבור מעסיקים, בעיקר לאלה המצויים בקשיים כלכליים, כאלה המנהלים עסקים חדשים, או קטנים/ בינוניים.
למעשה, לכל חוק ניתן לתת מגוון של פרשנויות. השאלה היא על איזו פרשנות נפלו המעסיק והעובד הפעם.
מה יעשה בעל עסק חדש המבקש להעסיק עובד או שניים או יותר? לא חדש שרצוי שילמד היטב דיני עבודה רבים, ושיעשה מאמץ לשלוט בכל החוקים. בשעת פתיחת העסק והשיקול האם לגייס עובד או לא, נלקחות בחשבון עלויות. יחד עם זאת, מתברר שכל חוק על המעסיק החדש לקחת בערבון מוגבל: שנכון שחוק הוא חוק והוא לא ישתנה בתוך חודש.. אך פרשנות רדיקלית, מתברר, יכולה להיות חיה, קיימת ובועטת בחוק הקיים.
פסק הדין התקדימי הזה בהחלט הולך לקראת העובדים, החשובים לכל מעסיק. יחד עם זאת, ישנה בעייתיות בקביעה כי ימי מחלה, בהן נעדר העובד לדאבונו ולדאבונו של המעסיק, דינם בדיוק כמו ימי עבודה בפועל. יום היעדרות של עובד במקרים רבים מהווה נזק לארגון. אם לשירות הלקוחות שלו, אם לייצור היומי שלו. אך אין ספק, העיקר הבריאות.
כיום על המעסיקים לשאת בנטל נוסף: חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה מגביר גם את הקנסות, המוצדקים. אך ריבוי החוקים, על תקנותיהם וסעיפיהם הרבים, וגם פסקי הדין התקדימיים, אינם מאפשרים לעקוב אחריהם מבלי להסתבך בכל מקרה. לאחר עמידה של המעסיק בחוק, מוטל עליו מעקב לא אחר שינוי החוק, אלא אחר פרשנויות של שופטים שונים, וכמובן נשיאת הנטל הכלכלי הנוסף הכרוך בהעסקת עובדים. כדוגמא, נראה את המקרה הזה, שעל המעסיק לשאת בנטל ימי חופשה נוספים.
אין ספק, עובד שכיר לא קל להיות היום. אך כדבריו של אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר על חוק הגברת האכיפה של דיני עבודה – להקים עסק ולהעסיק עובדים זה בהחלט קצת מפחיד היום.
