האמא והאבא של מנהלי משאבי האנוש במלונות

האמא והאבא של מנהלי משאבי האנוש במלונות

יואב בכר, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות, מדבר על תדמית הענף, המעקב אחר חוקי העבודה הרבים ועל הפתרונות שהוא חייב לתת למנהלי משאבי האנוש.

שיתוף

יואב בכר, סמנכ"ל משאבי אנוש התאחדות המלונות בישראל

השאלה הראשונה המתבקשת לקראת הראיון עם יואב בכר, סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות בישראל, היא מה תפקידו של סמנכ"ל משאבי אנוש בארגון גג כזה, לעומת תפקידו של סמנכ"ל משאבי אנוש בבית המלון עצמו?
"אני עוסק בעיקר בהיבט האסטרטגי של משאבי האנוש" הוא משיב ומסביר: "מנהל משאבי אנוש יכול לתת הנחיות והוראות לצוות המלון שלו, ואני לא מחלק הוראות ברמת גיוס וקליטה של עובד כזה ולא אחר. תפקידי הוא לסייע בקשרים עם מוסדות ממשלתיים כמו משרד התמ"ת ומשרד התיירות, סיוע בפרויקטים כמו ירידי תעסוקה, וביצוע הדרכות שוטפות בנושאים של חוקי עבודה, בייחוד מאז החלתו של החוק להגברת האכיפה של חוקי עבודה".
המענה שניתן על ידי בכר מתבטא ברמה היומיומית כמענה טלפוני אונליין ובמייל, וכאמור הרבה בעיקר בתחום בחוקי העבודה לצורך מניעת חשיפה לתביעות. פעילותו כוללת עדכונים שוטפים באתר ההתאחדות, דרכו כל מנהל משאבי אנוש יכול להתעדכן. הפצת עדכונים ונהלים בתחום, ועדכון בהצעות חוק חדשות בהן הוא מעורב כחבר בקבוצות שונות וחשובות, כגון: ועדת אלי פז, מועצת הנוער, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ועוד.
בעוד בענפים רבים פועלות התאחדויות כארגוני גג, בענף המלונאות קיים הסכם קיבוצי עליו חל צו הרחבה, אותו מוביל בכר עם יושב ראש ועדת העבודה, נבחר ציבור המלונאים. יחד הם מובילים את ההסכם הקיבוצי, כהסכם המסגרת שבו כולם, גם המלונות שלא הצטרפו להתאחדות, מחויבים לעמוד בו.

מעלים את תדמית הענף

 בכר, 55, למד התנהגות ארגונית וגם חינוך, אך עוד בהיותו מ"פ בצנחנים התאהב בתחום משאבי האנוש בכלל ובהדרכה בפרט. כסטודנט עבד ברשת מלונות דן וכך הצטלב תחום משאבי האנוש בדרכו – כשהתקדם בסולם התפקידים ובסופו של דבר ניהל משאבי אנוש במלון. כיום, כשיש לו מעט זמן, הוא גם מרצה באוניברסיטה. 
התאחדות המלונות בישראל היא גוף המייצג את הנהלות ובעלי המלונות ומסייע להם בכל הניתן. כיום מאוגדים בה כ-350 מלונות-רשת ומלונות בודדים. בבתי מלון בישראל מועסקים כ- 35 אלף עובדים, והשכר הממוצע לעובד עומד על כ-6,500 שקלים בחודש.

מבחינת מנהל משאבי אנוש, מדוע כדאי למלון להצטרף להתאחדות?
"ראשית כי יהיו לו אבא ואמא. ההתאחדות עוקבת אחר כל חוק ולעתים קרובות מעורבת בו, ותומכת בכל בעיה שיש למנהל במלון. שנית, ההתאחדות מסייעת בהתמודדות של המלונות עם התדמית שלעתים היא ירודה, שנובעת מפופוליזם – ההנחה שקודם כל המעסיק הוא רמאי ולאחר מכן צריך לבדוק אם זה באמת נכון. במלונאות זה לא נכון, כי בתי המלון הם נאורים ותמיד משלמים לפי חוק, לפי הסכם קיבוצי ומיטיב. למרות זאת, תמיד אנחנו הראשונים שנבדקים. גם אם מלון עשה טעות כלשהי הנוגעת לחוקי עבודה, היא חלילה לא תבוא על חשבון העובד. לדוגמא אם מלון העסיק עובד במשמרת שעה אחת מעבר למותר בחוק, הוא דאג לשלם לו אותה כחוק ולשביעות רצונו. ההתאחדות דואגת להעלות את תדמית הענף בפני העובדים והמועמדים לעבודה".

מהן הבעיות המרכזיות בגיוס עובדים לענף?
"אין ספק שיש לנו אתגרים. ענף המלונאות מצד אחד הוא מאוד מעניין וכלכלי. לפני שנים העבודה במלון נתפסה כבעלת אופי שירותי בלבד. היום יש הבנה שבית מלון הוא הגוף הכי עסקי בעולם. יש בו המון אתגר בעיקר למי שמתקדם – ובהחלט יש בו אפשרויות קידום רבות, ויש תפקידים רבים שהם חוויה בלתי רגילה, שלא ניתן למצוא באף מקום עבודה אחר.
"רוב המנהלים הם סטודנטים לשעבר שלא חשבו שיעשו מזה קריירה, בעוד שבפועל לא פעם אני משתמש בססמא שלי: 'חיפשת עבודה, מצאת קריירה'.
"מצד שני, הקשיים נובעים מהעובדה שבנושא השירות עם השנים חל כאן שינוי, לאחר שהקמת מרכזי Call Center רבים העלו את הרף. בבית מלון, המוצר הוא השירות ולכן היינו צריכים ללכת שני צעדים קדימה בשירות, ויש צעירים שהם לא שם. בנוסף, בשנים האחרונות המשק חזק והתחרות מול מעסיקים אחרים גברה. מסעדות ובתי קפה המתגמלים באמצעות טיפים הם מתחרים גדולים. בתי ספר מקצועיים רבים נסגרו והיום עושים תואר, גם אם במדעי הרוח, רק כדי לעשות תואר.
"לאלה מתווספת העובדה שהעבודה היא פשוט קשה, סביב השעון. מדובר בתפקידים שכוללים ניקיון, עובדי שטחים ציבוריים, כשכאן הקושי הגדול ביותר שלנו. בעבר נעשו ניסיונות לשלם שכר גבוה יותר וזה לא הצליח, אך אנו מתכננים לנסות שוב את הכיוון הזה".

אנחנו מדברים על קשיים גדולים בגיוס עובדים לענף, אך ברוב המודעות בלוח הדרושים מופיעה דרישת חובה לניסיון קודם במלונאות.
"לצערי המציאות מחייבת מלונות לקבל גם אנשים ללא ניסיון. אז כמובן יש צורך בהשקעה גדולה יותר בהכשרה".
בכר מציין עובדות מעניינות: מתוך העובדים בענף המלונאות, מעל 50 אחוזים הן נשים. מעל 30 מנהלות מכהנות בתפקיד מנכ"ל. לפחות 20 אחוזים הם חיילים משוחררים (במסגרת עבודה מועדפת), ובשנים האחרונות חלה עליה דרמטית במספר העולים החדשים ובני המיעוטים העובדים, והם מהווים כ-25 אחוזים. לדבריו, גם אם הענף אינו נחשב כמשלם שכר גבוה – השכר הממוצע של עובדי המלונאות באזורי הפריפריה הנו גבוה מהשכר הממוצע באזור.

להמשך הראיון לחצו כאן

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה