חברת כוח אדם הפלתה, חברת אבטחה הפרה חוקי עבודה. אלה משפטים פופולאריים למדי בכלי התקשורת, ומרגיזים ככל שיהיו, יש להם זווית נוספת שלמי שלא עבד כמגייס עובדים בחברה כזאת לא יהיה מודע ולא בטוח שיוכל להבין שזו המציאות.
לפני שנסביר את הכוונה, נציין כי אין אנו מצדדים בהפרת חוקי עבודה באשר הם, ולא צריכות להיות סיבות מקלות על עבירה על חוקי עבודה. המטרה של המאמר היא לשקף את הנעשה בשטח ואת הלחץ בו נתונות החברות המספקות שירותי כוח אדם לגופים גדולים. כמובן, כעת בזכות החוק, גם מזמין השירות אינו פטור מהאחריות על קיום חוקי עבודה.
הגברת האכיפה של דיני עבודה – הצד השני של מזמין השירות
אז איך זה עובד? חברה המעסיקה עובדים בתחום הניקיון, האבטחה, הסיעוד או כל תחום אחר אך בעיקר בתחומים הבלתי מקצועיים, ניגשת למכרז לנתינת שירותי כוח אדם בגופים גדולים. החברה הזוכה חותמת על הסכם השירות במסגרת אותו מכרז, וכך היא מתחייבת לספק שירות שכלל לא קל לעמוד בו. ככלל העסקת עובדים היא אחריות ומשימה לא פשוטה כלל, אך כדי לשרוד ומעט להרוויח, הן מנסות בכל כוחן לעמוד בדרישות רבות ואילוצים, הכוללים בקשות שונות ולעתים משונות וחורגות מהרגיל. חברה שלא תספק כל דרישה ובקשה, גם אם היא חריגה, תחשב לבינונית ומטה ולא בטוח שתחזיק מעמד לטווח הארוך של ההסכם (מינימום שנה).
כל איש שירות יודע לדקלם שלא ממש חשוב באיזו דרך – צריך לצאת מהקופסה ולספק את מבוקשו של הלקוח כדי שיהיה מרוצה. זה שיעור בסיסי בשירות לקוחות, אך כאשר מדובר בשירות שמגולמים בו עובדים, אין מנוס מלומר שכאן לא מדובר בשירות רגיל, במסגרתו אפשר להתקשר ולהתלונן על המוצר עד השמיים ולבקש להחליף… ומצד שני, זו מהות החברות הקבלניות.
כאשר אין עובד לשבץ כי השפעת נפוצה כעת ומצבת העובדים חסרה כי חצי ממנה בחופשת מחלה, את הלקוח זה לא מעניין ובצדק. אז החברה נאלצת לשבץ עובדים במשמרות כפולות. האם הלקוח ישלם לחברה עבור שעות נוספות? לא ולא. האם החברה תשלם לעובד עבור שעות נוספות? לא ולא. ואם כן, אולי באופן חד פעמי, וגם זה מוטל בספק. החברות הקבלניות לא יעמדו בזה כלכלית. אז למה בכלל להעסיק עובדים דרך חברה קבלנית? זה כבר עניין אחר של אותם גופי ענק, זה כבר עניין אחר שלא יתשתנה כל כך מהר, אם בכלל.
מיומנות ניהול כוח אדם חייב להיות מאפיין מרכזי שלהן. אך בתחום כוח האדם בעיקר בתחום הבלתי מקצועי, לצערנו החריגים והיוצאים מן הכלל הופכים לשוטף. מכורח מציאות שבה חברות קבלניות קיימות, לכל הפחות:
א. במכרזים הקשורים ל"הזמנת שירות" יש צורך להתייחס לאירועים ולמקרים חריגים. על החברות קבלניות ועל מזמיני השירות לקחת אחריות ולהיות שותפים במציאת פתרונות לבעיות חריגות כאלה. אין להשאיר את האחריות על החברות הקבלניות בלבד. חובה לוודא שהחברות יעבדו לפי חוק גם במסגרת החריג.
ב. על החברות הקבלניות לעמוד בפני הלחצים המופעלים עליהן מצד הלקוחות. אסור להן להיכנע ולעבור על חוקי עבודה, גם אם הדבר יוליד לקוח לא מרוצה ובמקרים קיצוניים ביטול המכרז: נכון שביטול המכרז יהווה נזק כלכלי לחברה, אך עבירה על דיני עבודה, במיוחד בימים אלה של אכיפה מוגברת, תסב נזק גדול יותר לחברה הקבלנית: נזק כלכלי שיתבטא בקנסות גדולים בגין העסקה לא חוקית של עובדים רבים. וכן נזק תדמיתי של החברה, שגם כך מתקשה בהשגת מתדמית מעסיק חיובית במיוחד. הקנס המוטל על חברה המפרה חוקי עבודה נקוב בעשרות אלפי שקלים לכל עובד.
לסיכום, השורה התחתונה היא שלעתים קרובות מתן שירות איכותי בתחום כוח האדם מתנגש בהעסקת עובדים לפי חוק. ארגון שלא מוכן לוותר על שירות ברמה גבוהה, יצטרך לקחת חלק פעיל בפתרונות יצירתיים ובהוצאות כספיות שיטילו ספק על מה שנהוג לחשוב: העסקה כחוק דרך חברה קבלנית לאו דווקא זולה יותר מהעסקה ישירה.