"בחרנו לשנות את שיטת העבודה שלנו בתחום ההדרכה בארגון, כדי למגר את תופעת הסופרמרקט", אמר איתן שושן, מנהל הדרכה ולמידה ב-SCD בהרצאתו בכנס אסטרטגיית משאבי אנוש.
תופעת הסופרמרקט מוכרת בארגונים רבים, ולא רק במחלקות הדרכה: מנהלים פונים לרפרנט ההדרכה ומבקשים מהם חלב אחד, לחם, חבילת מרגרינה ושתיים סוכר. ובתרגום חופשי: אני צריך שתארגנו לעובדים סדנת ניהול זמן. אז המחלקה עסוקה בלוגיסטיקה הנדרשת להפקת קורס לעובדים, ובפועל לא מתעמקת בבעיה המהותית ואמיתית הקיימת אצל העובדים, ולכן לא נותנת תרופה אמיתית. מקסימום אקמול או פלסטר.
מחלקת הדרכה כגורם מקצועי
"מודל ההדרכה שאציג בפניכם אינו מושלם", אמר שושן למשתתפי הכנס. "לא יעבוד תמיד בכל החברות, אך אצלנו הוא הצליח מאוד ואנחנו מאמינים בו מאוד".
SCD, חברה בבעלותן של אלביט ורפאל, מייצרת מוצר מתוחכם בעיקר לגורמים צבאיים אך גם לצרכים אזרחיים. החברה מעסיקה כיום כ-500 עובדים, רובם בתפקידים הדורשים ידע בכימיה ופיזיקה.
"המטרה הייתה לצאת מהנישה האדמיניסטרטיבית הטכנית שהעיסוק בהדרכה מצריך. כדי להגיע לפתרון אמיתי של בעיות, התחלנו לסנן צרכים במקום לאתר צרכים. החלטנו להיות ממוקדים ולנקוט בכמה שפחות תהליכים. לדוגמא: במקום לראיין את כל מנהלי החברה, לראיין רק ששה מהם".
כמו כן, ההחלטה על הפתרונות כללה את המסקנה שהפתרון חייב להיות מורכב, בדיוק כפי שהמציאות מורכבת: פתרון משולב ידע, מיומנות, נסיבות סביבתיות ועוד.
"שלבי העבודה כוללים תהליך של הבנת הצורך. אם למנהל אין תשובה מיידית לצורך האמיתי של עובדיו, לא נרפה עד שנמצא את התשובה, כדי לא להיווכח בסופו של דבר לאחר ההדרכה שלא זה מה שהעובד באמת היה צריך. לאחר מכן חובה לצאת לשט ולהתלוות לעובדים, ולא להרכיב פתרון רק על סמך צד אחד – המנהל.
"כיום אנו מקצים 31 אחוזים מהתקציב שלנו לתהליכי למידה. לסיכום, הלקוחות שלנו – עובדי הארגון, רואים בנו גורם אדמיניסטרטיבי, וקצת מקצועי. כדי להצליח חובה לצאת מהקופסה, ולתת פתרון מורכב, שבמסגרתו אנו נדרשים לשלב מספר פתרונות לאותו צורך ולנהל אותם.
לאחר מכן יש למדוד את האפקטיביות לפחות של חלק מהם. יש צורך לדעת שחלק מהצלחת התהליך מצריך עדיפות להשקעת משאבים בתחום ההדרכה על פני פעילויות אחרות.
הצלחת התהליך יביא בסופו של דבר את כל העובדים והמנהלים לראות אותנו כגורם מקצועי וקצת אדמיניסטרטיבי".