אביעד קוזליק, סמנכ"ל נ.פ.א סוכנות לביטוח, פתח את הרצאתו ביום העיון "פנסיה בראיית המעסיק" שנערך ביום חמישי האחרון במבשלת הבירה ג'מס בעובדה: " אני מרצה בפני עובדים רבים, ותמיד אני פותח בשאלה מי יודע מה שיעור ההפרשות שהמעסיק מפריש? מי יודע מה שיעור דמי הניהול? מי יודע מה גובה הפנסיה החודשית שתהיה לו כשיצא לגמלאות? כמעט אף אחד מהעובדים אינו יודע להשיב על השאלות, למרות שמדובר באחת ההשקעות הגדולות בחייהם. מעסיקים, קחו אחריות".
בהמשך הציג כי תוחלת החיים הממוצעת של אדם בשנת 1,900 היתה 50 שנה. הצפי לעתיד הוא שבשנת 2,050 יחיו כ-3,600,000 אנשים מעל גיל 100."וזה מה שהפחיד והלחיץ את המפקח על הביטוח". הלחיץ משום שהמשמעות היא שלעומת פעם, כל אחד יצטרך יותר כסף במחסנים שלו לקראת גיל הפרישה. בנוסף, רמת החיים של הפנסיונרים כיום היא גבוהה יותר לעומת פעם. חייבים לדאוג לכך שאנו ועובדינו נצבר יותר כסף לתקופת גיל הפרישה.
"הפרשות המעביד להסדר פנסיוני לכשעצמן הן הטבה משמעותית שהעובד מקבל, מכיוון שלא מנוכים מהן מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות", אמר קוזליק. אלו סכומים נטו המופקדים לעובד וזו התשובה שיש לתת לעובד שלא מעוניין בפנסיה אלא לקבל את הכסף ולעשות בו שימוש אחר כראות עיניו".
לביטוח הפנסיוני אפשרות לכסות שלושה תרחישים אפשריים: פרישה מהעבודה, פטירה, אובדן כושר עבודה. בנושא ביטוח הפטירה במסגרת הפנסיה, הדגיש קוזליק: "מנהלי משאבי אנוש, חשוב להציע לעובדים לרכוש ביטוח מפני פטירה. אסור לחייב עובד להיות מבוטח בביטוח זה, אך חשוב להציע ולכוון אותו לרכישת ביטוח זה. במקרה של מוות, לא עלינו, האלמנה והיתומים ידפקו על הדלת, ולא יהיה מענה לתת להם".
"כשהעובדים שואלים מה קורה לכסף שמופקד להסדר הפנסיוני, יש להשיב להם: אפקט הפקמן. בין אם נבחרה תוכנית פנסיה ובין אם ביטוח מנהלים – הפקמן אוכל מהתקציב ב2 פרמטרים: דמי ניהול, ביטוח ריסק למקרה פטירה. התפקיד של שמנהלי משאבי האנוש הוא לאפשר לעובדים להיחשף למגוון מסלולים כדי שיוכלו לבחור בזה המצמצם את העלויות ולהעביר את הכסף הזה לחיסכון, יש לנו אפשרות לשלוט על דמי הניהול".
קוזליק ציין בהרצאתו כי בשבוע האחרון ענף הביטוח כמרקחה בעקבות הפגישה הדרמטית שהתקיימה ביום ג', בין המפקח על הביטוח במשרד האוצר לבין מנכ"לי חברות הביטוח בישראל. בפגישה הנ"ל, הציג המפקח על הביטוח נתונים אודות התארכות תוחלת החיים בישראל, ובישר על החלטתו לאסור על חברות הביטוח לשווק פוליסות ביטוח מנהלים עם הבטחת מקדמי המרה לקצבה החל מ- 1/2013.
הוא הסביר כי מקדם המרה הנו מספר הלוקח בחשבון נתונים כגון תוחלת חיים, מין העמית וכדומה, ובו יחולק הסכום שיצטבר לטובת המבוטח בביטוח המנהלים, וזאת על מנת לחשב את גובה הקצבה החודשית החל מגיל פרישה.
דוגמה:
סה"כ צבירה בפוליסה בגיל הפרישה: 1,000,000 ₪
מקדם קצבה לגבר בביטוח מנהלים: 200
גובה הקצבה שתשולם למבוטח לכל חייו: 1,000,000/200= 5000 ₪ לחודש.
משמעות החלטת האוצר כי נקודת הבידול המרכזית של ביטוחי מנהלים, בהשוואה לקרנות פנסיה, היא ההגנה לחוסך מפני התארכות תוחלת החיים, בדרך של מקדם קצבה מובטח וידוע מראש. לכאורה, ההחלטה של המפקח על הביטוח הנו המסמר האחרון בארון הקבורה של ביטוח המנהלים החל מינואר 2013. ברם, למדנו מניסיון העבר שאסור למהר להספיד את חברות הביטוח. בימים אלו יושבים על המדוכה מיטב המוחות ומנסים לחשוב כיצד ניתן להמציא מחדש את ביטוח המנהלים, על מנת שימשיך להיות מוצר רלוונטי.
לבסוף סיכם ואמר: "בעניין בחירת התוכנית הפנסיונית – חשוב להפנות את העובד למנהל ההסדר או לסוכן הביטוח ולא לייעץ לאיזו תוכנית כדאי לו להצטרף. בשנת 2014 כל עובד יוכל לבחור סוכן בעצמו, והדבר יקשה מאוד על ארגונים – תהיה התעסקות עם המון חברות וסוכני ביטוח, שתעלה בזמן ובירוקרטיה בעיקר לחשבות השכר. מציע כבר כעת לצרף סוכן ביטוח נוסף לחברה, כדי שאם עובד לא יהיה מרוצה מהסוכן הקיים שינסה את השני המוצע על ידי החברה לפני שיביא סוכן אחר. וכמובן, להערך".
לפרטים אודות יום עיון בנושא עולם השכר לחצו כאן
