ייעוץ ארגוני
ד"ר אתי פז, יועצת ארגונית, חברת מזכירות איפ"א (בעבר), חברת סגל אקדמי במרכז האקדמי פרס ברחובות ומרצה במכללת הגליל המערבי שבחסות אוניברסיטת בר אילן בנושאי אסטרטגיית ניהול משאבי אנוש והתנהגות ארגונים, בראיון בלעדי למערכת HRus בנושא: חשיבות החיבור בין האקדמיה לשוק העבודה.
אחרי 25 שנות פעילות במשק, כיועצת ארגונית, מה הניע אותך לחזור לאקדמיה?
לפני שש שנים סיימתי את הדוקטורט שלי במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן והרגשתי שאני רוצה לחזור לאקדמיה ויותר מכך, שאני זקוקה למסגרת האקדמית כדי להצליח בשוק. בחרתי להשתלב במסלול ה-MBA במרכז האקדמי פרס, מתוך חזון לקחת חלק במערכת שמשלבת בין האקדמיה לפרקטיקה. אני מאמינה שתארים אקדמיים, גם הגבוהים, אינם מכשירים את התלמידים לעבוד בשטח ומנגד, שהניסיון בשטח תמיד יהיה בו מן החסר אם לא תהיה למנהל מסגרת אקדמית שתיתן לו את התשתית התאורטית הרחבה.
את התואר השני שלי עשיתי בשיקאגו ארה"ב ושם ראיתי מודל מופתי של חיבור בין האקדמיה לשוק העבודה. בארץ לעומת זאת, זיהיתי נתק במערכת האוניברסיטאית המסורתית. נכון שהאוניברסיטאות והמכללות מנסות בשנים האחרונות להיות יותר מחוברות לשוק או 'מוכוונות שוק' אבל זו רק ההתחלה, יש עוד דרך ארוכה. אני מאמינה בשילוב על פי המודל שאנחנו מיישמים במרכז האקדמי פרס בתכנית המנטורים. זו מעמידה כתפישה את הסיוע לסטודנט במהלך הלימודים בתואר השני כדי לאפשר לו חשיפה אותנטית לשוק העבודה.
וכאן נשאלת השאלה מהי בדיוק תכנית המנטורים?
זו תכנית הפתוחה בפני כל סטודנט במסלול ה-MBA אשר נמצא בפרשת דרכים בחייו, מתלבט לגבי האופציות העומדות בפניו וכיו"ב. אני מזמנת אותו לפגישת הכרות אישית, במסגרתה אני לומדת להכיר את הצרכים והלבטים שלו ועורכת אתו תיאום ציפיות. בשלב השני אני מפגישה אותו עם מנטור מתוך מאגר של 'אנשי שטח' שבנוי ממנהלים בכירים במשק (מנכ"לים, דריקטוריונים וסמנכ"לים בחברות המובילות).
ברשימת המנטורים שלנו נמצאים, בין השאר, יעקב פרי, מתי מורגנשטרן, ניר למפרט, יורם גבאי, משה נצר ועוד. כל המנטורים אגב לוקחים חלק בפרויקט בהתנדבות מתוך תחושת שליחות ומחויבות לדור הבא של מנהלים במשק. סדרת המפגשים בין הסטודנט עם המנטור שלו, במקביל לפרקטיקום באחת החברות במשק, נותנים לסטודנט את הידע והכלים הפרקטיים כדי להשתלב.
אתם גם מסייעים לסטודנטים למצוא עבודה?
תמיד כששואלים אותי את השאלה הזו אני משיבה ש'אני לא לשכת עבודה'. אני לא מוצאת לסטודנטים עבודה במשק אלא דואגת שיהיו להם הידע, הכלים, הניסיון הפרקטי והקשרים עם השוק, הדרושים להם כדי להתברג בתפקידים שהם מייעדים לעצמם. במילים אחרות, אני לא דגה עבורם אלא נותנת להם את הכלים והידע כדי שהם ידוגו בעצמם.
את יכולה להציג דוגמה קונקרטית מהעת האחרונה?
הגיע אלינו סטודנטים שהיה כבר סמנכ"ל בכיר בתחום השיווק בחברת ביוטכנולוגיה. כשהוא הצטרף למסלול ה-MBA ייעדו לו בחברה תפקיד של מנהל חטיבת השיווק והוא היה בטוח שלשם פניו מועדות. לאחר כמה חודשים, הנהלת החברה 'הצניחה' מנהל מבחוץ לתפקיד המדובר. התגובה הראשונה (הטבעית והכל כך מובנת) שלו הייתה להתפטר. אבל הוא הצטרף בשלב זה לתכנית המנטורים שבמסגרתה הוצמד לו סמנכ"ל ביטוח ישיר, רז הייפרמן, כמנטור. התאמנו לו תכנית ליווי אישית שמטרה לסייע בידיו לשווק את עצמו בתוך הארגון, שיווק פנימי, כדי להראות להנהלה שיהיה לה חבל לוותר עליו. בסוף התהליך, פנו אליו ואמרו לו שהתפקיד שהוא ייעד לעצמו נפתח כעת באחד הסניפים בחו"ל (שכן זו חברה גלובאלית) והמליצו לו להגיש מועמדות. הוא אכן הגיש מועמדות לתפקיד, ניהל משא ומתן והתקבל.
נגה בשן, סטודנטית במסלול ה-MBA: כבוגרת הטכניון (בהנדסת הסביבה) צברתי בסיס הנדסי חזק. במהלך החופשות טסתי לחול, עבדתי וחקרתי אפילו הספקתי לעשות פרויקט גמר כפול. השתלבתי בעבודה בתחום הנדסת מערכות מים וקרקע והרגשתי שיש לי ידע מקצועי עשיר ויש לי מה לתרום לארגון אבל במקביל – הרגשתי שחסר לי המון ידע. היה לי חסר הרקע העסקי כדי להבין את הארגון מבפנים (את השיקולים העסקיים הכלכליים, את ההתנהלות האנושית ובכלל – את הדינאמיקה בארגון). הבנתי שכדי להצליח בתחום הנדסי, גם אם יש לי ידע הנדסי נרחב, אני צריכה להתחבר לארגון ממקומות אחרים. הרגשתי שהארגון הוא ג'ונגל שיש לי ידע וכישורים אבל חסרים לי כלים אחרים להתקדם. החלטתי להצטרף לתכנית המנטורים. הצמידו לי את סמנכ"ל טבע, משה נצר, כמנטור.
אחרי שהתחלתי את הלימודים, החברה שבה עבדתי החליטה לסגור את המחלקה שלי ואיבדתי את מקום העבודה. זה נפל עלי כרעם ביום בהיר. ידעתי שאני עובדת טובה, קיבלתי חיזוקים על העבודה שלי לאורך כל הדרך ולכן לא הצלחתי לחזות או להבין את השינוי הארגוני הזה שבסופו של דבר השאיר אותי מחוץ לשוק העבודה. הייתי בפרשת דרכים אישית ומקצועית.
העבודה עם המנטור עזרה לי להבין את סדר העדיפויות שלי, לראות כיצד אני מתכננת את צעדי. אני מרגישה שאני מחפשת כיום עבודה ממקום אחר. הרבה יותר ברור לי מה אני מחפשת, מה אני לא רוצה, מה אני שווה ומה אני צריכה לעשות כדי להגיע ממקום X למקום Y.
ד"ר אתי פז: היום יותר מתמיד, האקדמיה והשוק צריכים לחבור יחד מתוך שיתוף אינטרסים. הארגון המודרני צריך מנהלים טובים שיש להם את התארים והתעודות אבל הם גם מחוברים לשטח והסטודנטים זקוקים למסגרת שתיתן להם לא רק ידע תיאורטי ותארים מרשימים בסוף הדרך אלא מערכת שתכין אותם, הלכה למעשה, לשוק העבודה. מוכוונות שוק ושיתוף פעולה – זה שם המשחק.
