המשבר הכלכלי שפקד את כלכלת המערב כמו גם מיזוגים ופירוקים תכופים של חברות- אחד מסימני ההיכר של הכלכלה הגלובאלית, מביא לפיטורי עובדים בהיקפים גדולים במיוחד. אין המדובר בפיטורי עובד אחד בשל אי התאמה לתפקיד, אלא בצורך של מנהל משאבי האנוש להתמודד עם מאות ולעיתים אלפי אנשים שבין לילה חרב עליהם עולמם. לרבים מהם צפויים ימים קשים של ארגון מחדש של משקי הבית ומסע מייגע עד להשתלבות במקום עבודה חדש.
לגל פיטורין גם השפעות פנים-ארגוניות, הוא מעצים את תחושת החרדה של אלו שנותרו בארגון העוסקים ללא הרף בשאלה "מתי התור שלי", הוא מכרסם בתחושת הסולידאריות של העובדים עם הארגון ובינם לבין העמיתים למקצוע, כאשר תחרות וחשדנות תופסות את מקומם של עבודת הצוות.
תהליך תקין של פיטורין הוא חיוני, לא רק לאלו שבעוד שעות אחדות ימצאו עצמם מחוץ לארגון אלא גם ולעיתים במיוחד, לאלו שנשארים בו. האופן בו מפטרים עובד מקרין על הזיקה בין העובד להנהלה דווקא במצבי משבר, והליך תקין הוא חיוני כדי לחזק את הסולידאריות הפנים- ארגונית.
בגל רחב של פיטורין בשל קיצוץ בפעילות החברה או מיזוג, מנהל משאבי האנוש נוטה להדגיש בפני העובד המפוטר כי לא נמצא כל פגם בכישוריו. "מתנת פרידה" בדמות משוב חיובי מגבירה את תחושת ההעצמה של המפוטר בדרכו החדשה. כדאי גם לציין בפני העובדים כי החברה תשמח להמליץ עליהם בפני מעסיקים פוטנציאלים והם יכולים להפנות אותם לחברה ללא היסוס.
אין להתעלם גם מההיבטים הטכניים, כגון מידע מדויק על יתרת ימי החופשה שנותרו לעובד, אשר יאפשרו לו ליהנות מתקופת חיפוש נוספת בשכר מלא. כדאי גם לרכז עבורו את כל המידע הקשור לזכויות שצבר בארגון- ביטוחי מנהלים, הפקדות אחרות של המעסיק וכד'.
יחד עם זאת, פרק הזמן מהרגע בו נמסרה הודעת הפיטורין עד לסיום העבודה בפועל צריך להיות קצר ככל האפשר. עובד מפוטר הממשיך להגיע לארגון עלול לגרום לדמורליזציה. בחברות ענק אמריקניות ניתנות לעובד המפוטר שלושים דקות! כדי לארוז את חפציו האישיים ולעזוב את מקום העבודה. היו גם מקרים בהם התלווה קצין הביטחון של החברה לעובד המפוטר כדי למנוע מצב של גניבת מידע מרשת המחשבים.
יותר מכל ראוי לזכור כי היחס לעובד במקום העבודה, נמדד לא רק בתקופת הקליטה וההשתלבות שלו, אלא בעיקר כאשר הוא עוזב את מקום העבודה.
ציפיתי לכתבה מעמיקה עם דוגמאות אמיתיות והנחיות ברורות יותר.
פספוס