בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי פגיעה חמורה בחוקי העבודה הבסיסיים, חוקים מגנים, אשר נועדו לשמור על הזכויות הקגנטיות של העובד, לא תעבור להליך בוררות מתוקף מעמדם של חוקים מגינים והתביעה תידון בכותלי בית הדין לעבודה.
עובדת שפוטרה מיד עם תום חופשת הלידה ואף ללא הליך שימוע, תבעה את מעסיקתה על פיטורים שלא כדין, קרי בניגוד לחוקי עבודת נשים ולחוק שוויון הזדמנויות במקום עבודה. המעסיקה, אשר שילמה לעובדת עבור 90 ימי עבודה עם ההודעה על דבר הפיטורים, פנתה לבית המשפט בבקשה לעיכוב ההליכים וזאת היות שבהסכם העבודה בינה לבין העובדת, נכתב במפורש כי במקרה של מחלוקת בין הצדדים – יתדיינו הצדדים במסגרת הליך בוררות.
שופט בית הדין האזורי לעבודה, יוסף יוספי, דחה את פנייתה של הנתבעת לעיכוב ההליכים המשפטיים בהסתמכו על חוק הבוררות (1968), סעיף 5 ג' לחוק הקובע כי: "בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם שהסכסוך לא ידון בבוררות". בפסיקה נקבע כי אין להעביר לבוררות סכסוכים שעניינם זכויות מתחום משפט העבודה המגן.
השופט יוספי פסק כי מכתב התביעה שהגישה העובדת, עולה כי הפיטורים נעשו ללא שימוע, תוך פגיעה בכבודה של העובדת, ובניגוד מוחלט לחוק עבודת נשים ולחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (היום שהיא פוטרה מיד עם שובה מחופשת לידה).
השופט פסק כי לפניו "עסקינן בזכויות בעלות אופי ציבורי – קוגנטי, ולפיכך הן שייכות למשפחת זכויות המגן… תכליתו והאינטרסים שהוא מגלם מעורר 'טעם מיוחד' שלא להתיר עיכוב תהליכים ולא לאפשר העברת הסכסוך לבוררות."
מפסיקה זו עולה כי גם באם יש הסכם בין עובד למעביד כי במקרה של מחלוקת יפנו הצדדים לבוררות ולא להליך משפטי בבית הדין לעבודה, עבירה על חוקים קוגנטיים מצד המעסיק מבטלים את תוקף ההסכם והתביעה, מכוח היותה מבוססת על חוקי מגן עקרוניים לעובד, תדון בבית הדין לעבודה בפני שופט במקום להפטר בדרכי בוררות אלטרנטיביים.
