הממשלה אישרה אתמול (יום א') שורת החלטות ברוח המלצות ועדת טרכטנברג, שמטרתן הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני מיעוטים, אימהות חד הוריות ובעלי מוגבלויות – בד בבד עם הקטנת היקף התעסוקה של עובדים זרים.
על רקע הקמתם של מרכזי ההכוון התעסוקתיים בפריפריה המיועדים בעיקר למגזר הערבי, הוחלט כי הממשלה תפעל להסרת החסמים המונעים מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית להשתלב בתעסוקה, תוך דגש על נשים ערביות.
בנוסף, נקבע שמנכ"ל משרד התמ"ת ירחיב לאלתר שני מרכזי הכוון מסוג זה בישובים ערביים, שבהם מיושמת תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובי מיעוטים.
יתרה מזו, החל משנת הלימודים תשע"ג, תינתן עדיפות בקבלת ילדים למעונות יום, לילדי אימהות עובדות באוכלוסייה הערבית. זאת גם אם היקף המשרה שלהן נמוך מ-36 שעות עבודה שבועיות.
הכושי עשה את שלו
אשר לעובדים הזרים, קבעה הממשלה כי אכיפת חוקי העבודה תתמקד בהפרות של מעסיקים בענפים שבהם השכר נמוך, לרבות קבלני שירותים ומעסיקי עובדים זרים.
כדי לתמרץ עובדים זרים בענפי הבנייה והסיעוד לעזוב את ישראל עם תום אשרת השהייה שלהם, הוחלט כי המעסיקים יפקידו בכל חודש סכום כסף קבוע על שמם, בגובה תשלומי הפנסיה ופיצויי הפיטורים שלהם.
אותם כספים יינתנו להם היה ויעזבו את ישראל לא יאוחר מחצי שנה מסיום מועד האשרה שלהם.
מדובר בפיקדון חודשי בגובה 700 שקלים לעובד בניין, כאשר הסכום שיופקד לעובדים הזרים בענף הסיעוד יהיה שווה לתשלום הפיצויים והגמל שהחברה המעסיקה אותם מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי בגין העסקתם.
עוד נקבע כי לא תורשה מעתה כניסת עובדים זרים לתעשייה, להוציא מומחים. זרים שכבר עובדים כאן אך אינם מוגדרים כמומחים, שהותם בישראל תוארך עד שבע שנים לכל היותר.