משרד עורכי דין, שנותק מתשתית התקשורת של בזק למשך שני ימי עבודה, פנה לבית משפט השלום בתל אביב בדרישה שבזק תפצה (בסכום של 250,000 ₪) על ניתוק הקשר עם הלקוחות ושיבוש מהלך שני ימי עבודה סדירים.
עורך הדין מטעם המשרד התובע, טען כי במשך כיומיים נותק המשרד מרשת האינטרנט לפרקי זמן ארוכים, בעקבות רשלנות בזק ועובדיה, ש'שידרגו' את הקו ללא התראה וללא תיאום עם המשרד וכך גם את הגדרות החיבור לאינטרנט, מבלי לנתב נכון את קו הטלפון.
משרד עורכי הדין הגיש כאמור תביעה לפיצויים בגובה 250,000 ₪ בגין נזקים כלכליים ותדמיתיים, שכן במהלך שני ימי העבודה המדוברים, עובדי המשרד התקשו לתקשר עם לקוחות ועמיתים ותכתובת הדוא"ל התעכבה ביממה. לאחר שתוקנה התקלה, לדברי נציג המשרד, העובדים נאלצו לעבוד שעות מרובות כדי להדביק את הפער.
מטעם בזק נטען כי התנהלות עובדיה הייתה סבירה וכי לא הוכח כי התרשלה. בזק טענה כי משרד עורכי הדין מפריז בתיאור הנזקים וכי לכל היותר נגרמה אי-נחת לעובדי המשרד ולציבור אותו הוא משרת. בזק אף הוסיפה וטענה, כי חלה התרשלות מצד המשרד בכך שלא דאגו לגבות את השרת (מה שהיה מונע את הניתוק בעת שדרוג קווי הטלפון).
בית משפט השלום בתל אביב קבע, כי בזק נהגה ברשלנות חמורה. השופט אבי פורג ציין כי תקלות ברשת בזק גרמו לניתוק משרד עורכי דין מהאינטרנט למשך שעות ארוכות ויצרו פגיעה ברצף העבודה, ועל כן עליה לפצות את המשרד ב- 20,000 ₪.
השופט פורג פסק כי: "אין ספק שהשתלשלות הדברים מעידה כי התנהלותה של הנתבעת הייתה רשלנית. שלושת הניתוקים של שירותי האינטרנט והדואר האלקטרוני למשרד התובע בפרק זמן קצר של כ-24 שעות, אירעו כתוצאה מטעויות אצל הנתבעת (ככל הנראה טעויות אנוש) כאשר הצטברות הטעויות, מספרן ומשכן על רקע הזמן הקצר שחלף בין תקלה לתקלה, מגיעות לכדי אי אכפתיות ואדישות מצד הנתבעת לתוצאות התנהלותה".
לצד זאת, נקבע כי התובע לא הצליח להוכיח שנגרמו לו נזקים כספיים בגין התקלות, קרי שהוא שילם לעובדיו תוספת עבור המאמץ או שהכנסות המשרד ירדו כתוצאה ישירה מהשתלשלות האירועים. על כן הסתפק השופט פורג בפיצויים בגובה 20,000 ₪ בלבד.