חג העצמאות חל השנה ביום רביעי ה-26 באפריל והוא מוגדר כיום שבתון. ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.
הזכות לדמי חגים ביום העצמאות, כלומר הזכות לקבל לשכר מלא למרות ההיעדרות מהעבודה, ניתנת לעובדים מכל הדתות.
מה קורה לגבי השכר לעובדים שבכל זאת עובדים ביום העצמאות: עובדים חודשיים, שמקבלים את משכורתם על בסיס חודשי או יותר, זכאים לתשלום המשכורת החודשית המלאה, גם אם היו בחופשה במהלך החג.
עובדים שעתיים או יומיים, שעד יום העצמאות עבדו שלושה חודשים במקום העבודה, זכאים לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) עבור ימים שבהם היו בחופשת החג.
התנאי לתשלום דמי החגים לעובדים אלה הוא שהם לא נעדרו מהעבודה בערב החג וביום שאחרי החג, אלא אם כן ההיעדרות היתה בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבני משפחה שכולה שזכאים להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון ושההיעדרות אינה משפיעה על זכאותם לתשלום עבור יום העצמאות.
אם העובדים היומיים או השעתיים כן נעדרו בערב החג או ביום שלאחר החג אבל הסיבה להיעדרות היא שהם כלל לא שובצו לעבודה בערב החג או ביום שאחרי החג, הם זכאים לתשלום שכר עבור היעדרותם בחג עצמו.
כאשר ההיעדרויות בימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק, הן נחשבות כהיעדרות בהסכמת המעסיק.
עובדים שמועסקים רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתם חל ביום העצמאות, ולכן נעדרו בו מהעבודה, זכאים גם הם לתשלום שכר עבור יום זה.
התשלום לעובד בשכר חודשי עבור עבודה ביום העצמאות זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל, ללא תוספת דמי נסיעה.
התשלום לעובד שעתי שעובד בשעות עבודה משתנות מחושב באחת משתי הדרכים הבאות:
יש פרשנות לפיה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד בשלושה החודשים שקדמו לחג, בשכר לשעת עבודה.
לצורך חישוב מספר שעות העבודה היומי, יש לחלק את מספר ימי העבודה שהעובד עבד בשלושה החודשים שקדמו לחג, במספר ימי העבודה בפועל בשלושת החודשים הללו.
על פי פרשנות אחרת, יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג, בשכר של שעת העבודה במועד החג.
מה לגבי עמלות מכירה: עמלות המכירה אינן נלקחות בחשבון לצורך חישוב סכום דמי החגים המשולמים לעובדים יומיים או שעתיים שנעדרו מעבודתם בשל החג, אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובדים.
אשר לחופשה כפויה ביום העצמאות על חשבון ימי חופשה שנתית: על פי דיני העבודה, אסור למעסיק להוציא לחופשה כפויה עובדים שעתיים או יומיים, ביום העצמאות.
אם המעסיק רוצה שהעובד יגיע לעבודה ביום אחר במהלך השבוע, במקום ביום החג, עליו לשלם לו שכר עבור היום שבו יעבוד, בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לו עבור יום העצמאות.
מה לגבי שכר לעובדים שכן עובדים ביום העצמאות: בעקרון, מאחר שיום העצמאות לא נחשב יום חג לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, לא חל עליו הסעיף בחוק שעות עבודה ומנוחה שקובע, כי עובד המועסק בחג זכאי לתוספת של 50% עבור שעות עבודתו בחג וכן למנוחת פיצוי.
למרות זאת, בחוק יום העצמאות מוגדר יום זה כיום שבתון. על פי הנחיות משרד הכלכלה משנת 2016, עובד שעבד ביום העצמאות ומקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שצו ראש הממשלה קבע שיש להפעילם ביום העצמאות, זכאי לתשלום של 150% עבור שעות עבודתו ביום העצמאות, ובנוסף גם למנוחת פיצוי (כמו גמול עבור העסקה בכל יום חג אחר), או לחלופין לתשלום בשיעור של 200% משכרו ללא מנוחת פיצוי.
עובדים שמקבלים שכר חודשי ועובדים ביום העצמאות זכאים לקבל תוספת של 50% לשכר הרגיל עבור שעות עבודתם ביום העצמאות, ובנוסף גם ליום מנוחת פיצוי ללא ניכוי משכרם.
עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג העצמאות, וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום.
בעקרון, במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד.
אם בכל זאת המעסיק דורש מהעובדים לעבוד בחג העצמאות במקומות עבודה שלא כלולים בצו ראש הממשלה (ושכאמור, אין לכפות בהם על עובד לעבוד ביום העצמאות), דיני העבודה לגבי השכר אינם חד משמעיים.
בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה נקבע, כי יש לשלם לעובד במקום עבודה כזה (שעובד ביום העצמאות), שכר בשיעור של 150%, אבל אין עדיין פסיקה לגבי הענקת יום מנוחה נוסף כפיצוי.