האם מעסיק יכול לדרוש מעובד להחזיר את כספי הפיצויים שקיבל בעקבות גילוי כי העובד הפר התחייבות לסודיות או אי תחרות.
עובדים רבים נדרשים לחתום על הסכמים לשמירת סודיות או אי תחרות כלפי המעסיק שלהם, למשך תקופה מסויימת לאחר סיום יחסי העובד מעסיק בין הצדדים.
יש עובדים שחותמים על התחייבויות כזאת כבר במסגרת הסכם ההעסקה ועם תחילת עבודתם עבור הארגון, יש עובדים שחותמים על התחייבויות אלה במסגרת הסכם הפרישה שלהם, או בעת סיום עבודתם אצל המעסיק.
התחייבות כזאת מגיעה משני הצדדים, כאשר המעסיק מתחייב לתת לעובד את כל הפיצויים המגיעים לו גם במקרה בו העובד מתפטר.
לפעמים מכנים את הפיצויים הללו בכינוי מענק פרישה אף על פי שהעובד אינו זכאי למענק פרישה על פי החוק.
בשורה התחתונה ההסכם כולל התחייבות של העובד לאי תחרות למשך תקופה מסויימת ולשמירת סודיות המעסיק בתמורה למענק פרישה גדול.
מנגד, ניצב חוק יסוד חופש העיסוק. המשמעות של חוק זה היא שככלל, סעיף בחוזה עבודה אשר מגביל את זכותו של העובד לעבוד עבור מעסיק אחר לאחר סיום תקופת עבודתו אצל המעסיק הנוכחי, הינו חסר תוקף בדרך כלל.
למרות זאת, בנסיבות מסוימות עשוי בית הדין לעבודה לאשר סעיף בחוזה עבודה המגביל את יכולתו של העובד לעבוד עבור מעסיק אחר.
לדוגמה, אם לעובד ניתנה תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק. כלומר אם הוא קיבל תמורה מיוחדת מהמעסיק כמו לדוגמה תוספת שכר, שיפור תנאי העבודה, מענק פרישה וכו, עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי בתום יחסי עובד מעסיק, בית הדין לעבודה ייטה לאשר את הסעיף המגביל את העובד לעבוד עבור מעסיק אחר בתחום מסוים ולתקופה מסוימת.
ומה לגבי סוד מסחרי: סוד מסחרי הינו מידע המצוי בידי המעסיק בלבד. הוא אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בקלות.
החוק מאפשר להגביל את חופש העיסוק של עובד לעבוד עבור מעסיק מתחרה, תוך כדי עבודתו עבור המעסיק הראשון וגם לאחר סיום עבודתו, כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, בסוד מסחרי השייך למעסיקו הקודם.
עם זאת, עובד שיש בידיו סוד מסחרי, אינו מנוע בכל מקרה מלעבוד עבור מעסיק מתחרה. בית הדין יגביל את עיסוקו של עובד, רק אם קיימת הסתברות סבירה, כי העובד יעשה שימוש בסוד מסחרי וכי הדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם.
במקרים כאלה עלול בית הדין להורות על הגבלת חופש העיסוק של העובד מכוח החוק, גם אם בחוזה העבודה ביניהם לא מצויין סעיף מפורש שכזה.
לכן עולה השאלה, האם על עובד שהפר התחייבויות אלו במסגרת הסכם הפרישה, מוטל להשיב את סכום פיצויי הפיטורים (מענק הפרישה) ששולם לו על ידי המעסיק.
בית הדין לעבודה דן במקרה מסויים בו נחתם בין המעסיק לעובד שהתפטר מיוזמתו הסכם פרישה, לפיו העובד התחייב שלא להתחרות בחברה למשך חצי שנה לאחר פרישתו. בתמורה להתחייבות זו קיבל העובד פיצויי פיטורים, למרות שהוא לא היה זכאי לכך על פי החוק.
עוד הוסכם בין הצדדים, כי אם העובד יפר התחייבות זו, יהא עליו להחזיר את פיצויי הפיטורים. בבית הדין לעבודה טען המעסיק כי העובד הפר את ההתחייבות שלא להתחרות בו, ותבע ממנו להשיב לו את סכום פיצויי הפיטורים.
בית הדין קיבל את תביעתו של המעסיק, וקבע כי העובד אכן הפר את ההתחייבות שלא להתחרות, ולכן עליו להשיב את כספי פיצויי הפיטורים למעסיק.
