אחד מסוגי האפליה האסורה בעבודה, שמקבל תשומת לב מעטה יחסית, היא אפליה נגד עובדים ומועמדים מבוגרים בגילאי 40 או 45 ויותר.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר אמנם על מעסיקים להפלות לרעה עובדים ומועמדים מסיבה של גיל בעת קבלה לעבודה, בתנאי ההעסקה, בקידום בעבודה, בהכשרה או בהשתלמות מקצועית ועוד. כמו כן אסור לפטר עובד בגלל גילו ואסור להפלות לרעה עובדים בשכר ובהטבות בשל גילם.
ולמרות זאת, אפליה זו מתרחשת חדשות לבקרים. כאשר עובד מבוגר מגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל אפליה על רקע גיל, ארגונים רבים מתרצים את דחיית המועמדות של עובדים מבוגרים ואת פיטורי העובדים המבוגרים במגוון רחב של סיבות כדי להצדיק את האפליה, ולפעמים אף מצליחים בכך.
חשוב לציין, כי האפליה נגד עובדים מבוגרים פוגעת לא רק ביכולת של עובדים באמצע החיים להתפרנס ולפרנס את משפחותיהם, אלא היא גורמת נזק כלכלי לארגונים שמסרבים להעסיקם ואף למשק כולו.
להלן 5 סוג נזקים שנגרמים לחברות עצמן ולמשק כולו כתוצאה מהדרת עובדים מבוגרים משוק העבודה:
1 הפסד ניסיון ומומחיות בכוח העבודה:
לעובדים מבוגרים יש לעתים קרובות ידע נרחב בתעשייה בה הם עובדים, מיומנויות וניסיון שנצברו במהלך כ-20 שנות קריירה.
אפליה שמובילה להדרה או לחוסר ניצול של משאבים יקרי ערך אלו עלולה לגרום לאובדן מומחיות ולאבדן ידע. מצב זה עלול לפגוע בחדשנות, בפרודוקטיביות ובביצועי החברה הכוללים.
2 השתתפות מופחתת בכוח העבודה שפוגעת בתוצר הלאומי:
אפליה לרעה של עובדים ומועמדים מבוגרים עלולה להרתיע עובדים מבוגרים מלהשתתף באופן פעיל בשוק העבודה או אף לחפש הזדמנויות תעסוקה.
מצב זה מוביל להקטנת המאגר של כישרונות בעלי ניסיון ומיומנות, שכשלעצמו עלול להשפיע לרעה על תעשיות ומגזרים שנשענים במידה רבה על אנשי מקצוע מנוסים. המחסור הזה בעובדים מיומנים מעכב את הצמיחה והפיתוח של הארגון.
3 פרודוקטיביות נמוכה יותר של כוח העבודה:
אפליה לרעה של עובדים ומועמדים מסיבות של גיל עלולה ליצור סביבת עבודה עוינת לעובדים מבוגרים. סביבת עבודה עויינת עלולה להוביל לירידה בשביעות הרצון בעבודה של כלל העובדים, ואף ירידה ברמת המוטיבציה ובמידת המחוברות לארגון.
חוויות עובדים שליליות מסוג זה עלולות להפחית את רמות הפרודוקטיביות והיעילות של הארגון ולהפריע לשיתוף פעולה בין העובדים.
בנוסף, אפליה נגד עובדים ומועמדים בשל גילם עלולה לתרום להגדלת שיעורי התחלופה ולעלויות גיוס והכשרה גבוהות יותר.
4 עלייה בתשלומי האבטלה והרווחה סוציאלית:
אפליה לרעה של מועמדים ועובדים בגלל גיל עלולה לגרום לאבטלה או תת תעסוקה בקרב עובדים מבוגרים.
מצב זה מוביל לקשיים כלכליים של העובדים המבוגרים שאינם מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה ונאלצים להסתמך על תוכניות רווחה סוציאלית.
שיעורי אבטלה גבוהים יותר או הזדמנויות עבודה לא נאותות לאנשים מבוגרים, עלולים להכביד על המשאבים הציבוריים, לרבות, דמי אבטלה, מערכות פנסיה ותוכניות בריאות, וליצור עומס כלכלי על החברה כולה.
5 החמצת הזדמנויות כלכליות:
הימנעות מגיוס עובדים מבוגרים או פיטוריהם מסיבה של גיל בשל חוסר הערכה של תרומתם, עלולה להגביל את גיוון המחשבה, היצירתיות והחדשנות בתוך ארגונים.
התעלמות מהמיומנויות והפרספקטיבות של עובדים מבוגרים, עלולה לגרום לארגונים להחמיץ הזדמנויות פוטנציאליות לצמיחה, לתובנות חדשות בשוק וליכולת לתת מענה לצרכי לקוחות מגוונים.
אימוץ כוח עבודה מכיל שמעריך עובדים מכל קבוצות הגיל יכול להוביל לפיתוח כלכלי חזק ובר קיימא יותר.
אין ספק שקשה לכמת במדויק את ערך הכספי לנזק הכלכלי הנגרם בגלל אפליה מסיבה של גיל, ועדין לכול ברור כי ההשלכות השליליות הן משמעותיות.
יצירת סביבות עבודה מגוונות – שמעריכות וממנפות את הכישרונות של עובדים מבוגרים – יכולה לתרום לביצועים כלכליים טובים יותר, לפריון גבוה יותר של כוח העבודה ולצמיחה גבוהה יותר עבור ארגונים בפרט וכלכלת המשק בכלל.
