ישנן מספר שאלות שמעבר לכך שהן נתפסות על ידי המועמד לעבודה כפוגעניות, ועל ידי החברה כלא ענייניות, הן מבחינת דיני העבודה גם לא חוקיות.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כללים שמגדירים אפליה פסולה במעמד קבלת מועמד לעבודה (פסילת מועמד בראיון עבודה) בין השאר בגלל סיבות שלמין, נטיות ודעות, מצב משפחתי ועוד…
הבעיה מתעוררת כאשר סיבת הפסילה הינה לגיטימית אך יש חשד כי קיים מניע סמוי לפסילת המועמד בגלל שאלות שונות שנשאלו במהלך ראיון העבודה – שאלות שהתשובות אליהן נופלות מהכללים המוגדרים.
יותר מכך, אם מגיע המקרה לבית הדין לענייני עבודה, חובת ההוכחה לגבי פסילת המועמד הינה על הארגון וגם אם הייתה סיבה לגיטימית, וגם אם היה מועמד מתאים יותר, עצם זה שהשאלות נשאלו יכול להביא לידי הכבדת הדין על הארגון, תוך הכללת האחריות על מבצע ראיון העבודה – מנהל משאבי האנוש.
אלו שאלות אסור לשאול בראיון עבודה?
ישנם סוגי שאלות שונות שאסור לעשות בהן שימוש במהלך ראיון עבודה, חלקן לא רלוונטיות ליכולת ביצוע התפקיד וחלקן גם אם יש בהן להשפיע על אופן התפקוד של המועמד בעבודה אסור לשאול כי כך החוק הגדיר.
להלן מספר דוגמאות, מהן ניתן להסיק על שאלות נוספות, בהן אסור לעשות שימוש במהלך ראיון עבודה:
(1) את לסבית? אתה הומו?
למרות שקשה להאמין, מדיווחי מועמדים עולה כי שאלות מסוג זה (לגבי נטייה מינית) עדיין עולות בראיונות עבודה. מעבר לכך שלשאלות אלו אין רלוונטיות לגבי יכולת ביצוע והן עשויות להיתפס כדעה קדומה, הן גם לא חוקיות בעליל.
בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מוגדר כי: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת (…) נטייתם המינית", כך שכל שאלה לגבי זהות ונטייה מינית של מרואיין במקום העבודה (כמו גם לעובדים) הינה בגדר עברה על דיני העבודה.
מעבר לכך, על פי ההקשר בו נאמרים הדברים, כאשר נשאלת שאלה בנוגע לזהות ונטיות מיניות עולה, הדבר יכול להיכלל בהגדרה של הטרדה מינית – מה שעלול לגרור זכות תביעה (אישית וכנגד מעסיק) ללא הוכחת נזק על ידי המועמד לעבודה.
(2) את בהריון? את מתכוונת להיכנס להריון?
שאלה זו שיש מעסיקים רבים שחולקים על הכללתה בשאלות האסורות עדיין מהווה הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שכן מוגדר שם: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת (…) הריון".
יש מעסיקים שרוצים לדעת מה צופן העתיד ובעוד שאלות כמו "האם את מתכננת נסיעה ארוכה לחו"ל?" או "האם היית מעוניינת בחל"ת?" הן לגיטימיות, שאלות בנוגע לתכנון המשפחה אינן לגיטימיות על פי החוק.
ישנם רק מקרים קיצוניים בהן הדבר מותר (לדוגמה במידה ובמסגרת העבודה נחשפים לחומרים מסוכנים עבור אישה בהריון), אך החוק שומר במידה רבה על זכויות נשים בהיריון בשוק העבודה והדבר אינו מוגבל לראיון העבודה בלבד.
(3) האם אתה עושה מילואים? כמה ימי מילואים יש לך בשנה?
אם השאלה הקודמת הייתה מכוונת לנשים מועמדות לעבודה, שאלה זו במרבית המקרים מכוונת דווקא למועמדים גברים בעלי רקע צבאי. אומנם מעסיקים יכולים לטעון כי פגיעה ברציות ואי זמינות עובדים יכולה לגרור בעיות כמו עמידה בלוחות זמנים וקיום של משמרות, אך אין בסיבות אלו מכדי להפחית בחשיבותה של פעילות המילואים והחוק מגן (לפחות בעקרון) על אנשי המילואים.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כיף "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת (…) שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים".
ובעוד יש איסור לשאול באופן ישיר על עצם קיום ימי מילואים (וכן איסור לגבי שאלה על הפרופיל הצבאי של המועמד) החוק לא מגדיר, והדבר נפוץ, כי שואלים לגבי אופן השירות הצבאי. מועמדים רבים אפילו מציינים את תפקידם הצבאי בקורות החיים, ומגייס בעל ניסיון כבר יודע להסיק לבד לגבי אופן וכמות ימי המילואים של המועמד הפוטנציאלי.
(4) מה עדתך? מאיזה מוצא אתה?
למרות ששאלות מסוג זה יכולות להיתפס כשאלות קלילות יותר שמטרתן ליצור חיבור בין מרואיין למועמד תוך יצירת קשר חברותי קליל יותר, כמובן ששאלות לגבי מוצא, גזע ו/או לאומיות אינן חוקיות על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כלשונו: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת (…) גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם וכו'".
רק לאחרונה נפסק בבית הדין לעבודה פיצוי גדול לעובד ששלח קורות חיים תחת שם שונה (אשכנזי) לאחר שלא זומן לראיון עבודה כאשר שלח את קורות החיים תחת שמו האמיתי (מזרחי). התביעה אומנם התבססה על כך שתחת השם השני זומן המועמד לראיון עבודה – ומכן הסיקה התביעה (ובית הדין קיבל זאת) כי נעשתה אפלייה על רקע עדתו של המועמד.
לאור זאת, העלאת שאלות מסוג זה רק יכולות להבהיר אש בנושא דליק מלכתחילה, מה גם שאין רלוונטיות אמיתית למוצאו של אדם עבור אפן תפקודו בעבודה.
לקיים ראיון עבודה מוצלח
מנהל משאבי האנוש צריך לזכור כי הדגש שלו כאיש מקצוע לא צריך להיות בירור הנקודות המוצגות כאן, או פסילת מועמדים על סמך קריטריונים של שחור ולבן ("אנו לא רוצים להעסיק נשים, גברים שעושים מילואים וכדי שיתאימו לנוף הארגוני"), אלא מציאת המועמד (או המועמדת, כמובן), המתאים ביותר לתפקיד.
השאירו את הדעות הקדומות מאחור, והתמקדו ב- לקיים ראיון עבודה מוצלח.
מאמר זה נכתב ע"י צוות מערכת אתר הדרושים AllJobs לטובת קהילת הגיוס של פורטל משאבי האנוש ומבוסס על ידע ונתונים ממקורות חיצוניים ופנימיים הנאספים ע"י AllJobs.
בתיה וייסמן בכתבתה "4 שאלות שאסור לשאול בראיון עבודה" כתבה: "חוק שיוויון הזדמנויות קובע כללים שמגדירים אפליה פסולה במועמד קבלת מועמד לעבודה(פסילת מועמד בראיון עבודה)…בין השאר בגלל סיבות של מין, נטיות ודעות, מצב משפחתי ועוד" הכותבת דילגה על סיבה חשובה – הגיל. גיל לא כולם יודעים גם הוא מופיע ומוזכר בחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה. לאפליה ופסילת עובד מסיבת גיל חמורה לא פחות מפסילת מועמד בגלל נטיות ודעות וההשלכות הכלכליות והחברתיות על הפרט והחברה בכלל הן משמעותיות.