בשנים האחרונות מודים כבר כל מנהלי משאבי האנוש בעולם המפותח: בהליך הגיוס אנחנו לא רק בודקים את התאמתו של הטלנט לארגון, אנחנו גם צריכים לחזר אחרי הטלנטים.
אנחנו חייבים להוכיח לטלנטים שכדאי להם לבחור בארגון שלנו ולא בארגון אחר שהם מועמדים אליו באותה תקופה.
ולמרות הידע הרב שיש בארגונים לגבי החשיבות של חווית עובד, אושרו של העובד וכד, עדיין, שיעורי המחוברות של העובדים ממשיכים להיות נמוכים.
ולשיעורים הנמוכים של מחוברות עובדים לארגונים יש השלכות שליליות על הצלחת הארגון בכל המישורים.
יש הגורסים שכדי לפתור את הבעיה ולהעלות את שיעורי מחוברות העובדים יש לבצע בארגון שינוי תפיסתי ולעבור מניהול הרווחה של העובד לניהול החוויה של העובד.
לדברי המומחים, ניהול הרווחה הקלאסי עוסק ברווחת העובד במטרה לתת מענה לצרכיו הבסיסיים לרבות תנאי העסקתו, סביבת העבודה שלו וכו, ועד למכלול ההטבות הכספיות לרבות שכר, בונוסים והטבות אחרות.
תפיסה זו יוצאת מנקודת הנחה שתפקידו של המעסיק הוא לספק לעובד פתרונות שיאפשרו לו לנהל אורח חיים אישי טוב.
אלא שמהפיכת דור המילניום טרפה את הקלפים. מרכיבים כמו בטחון תעסוקתי ואופק מקצועי בחברה הם כבר לא חשובים לבני דור המילניום.
מה שכן חשוב להם זה איזון בין קריירה לחיים אישיים והתפתחות עצמית. הם רוצים לדעת איך הארגון יכול לתרום להם, ובה בעת הם רוצים להרגיש חלק מקהילה בעלת ערכים דומים לשלהם.
הם רוצים לדעת שהארגון שהם עובדים בו תורם לעולם תרומה שהם יכולים להזדהות איתה.
המעבר מהתמקדות בניהול רווחת העובד להתמקדות בניהול חווית העובד לצורך הגברת מחוברות העובדים מבוסס על 3 עקרונות בסיסיים:
1 עובדי דור ה Y גדלו אל תוך הרשתות החברתיות והם חיים את הסביבה הטכנולוגית באופן יותר אינטואיטיבי. הם מנהלים אורח חיים של שיתוף כך שמידע על המעסיק זורם מהר יותר ומגיע למועמדים פוטנציאלים.
2 עובדים מבלים חלק גדול של היום בעבודה. ולכן יש דרישה לכך שחוויותיהם של העובדים במקום העבודה יהיו משמעותיות, לרבות מערכת היחסים עם העובדים האחרים, ההתפתחות האישית, סביבת העבודה וכו.
כל אלו הם רכיבי חוויה ופחות רכיבי רווחה שמוענקים לעובדים כדי לרצות אותם.
3 ההתפתחות האישית של העובד היא למעשה פיתוח עולם שלם של חוויות. סביבת עבודה שמאפשרת חווית עבודה חיובית, מאפשרת לעובד להרגיש שהוא ממצה את כישוריו ומתפתח ולא רק במישור המקצועי, אלא גם במישור החברתי והאישי.
בסיכומו של דבר, כאשר ארגון מחליט איזו חווית עובד להטמיע, הוא צריך להיות מתואם עם הערכים של העובדים שלו, ועם התרבות הארגונית של הארגון.
ההתאמה הזאת צריכה לקבל ביטוי בחיי היומיום של העובד, בסביבת העבודה של העובד, במערכת היחסים בין העובדים ועוד.
